מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
7671-11-11
11/03/2012
|
בפני השופט:
אלון אינפלד
|
| - נגד - |
התובע:
יוסי ואנונו אוחיון (עציר)
עו"ד גורן - בהיעדר
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אלין שאקף
|
| החלטה |
לפני בקשה לשחרור המשיב ממעצרו למשך מספר שעות לשם השתתפות בחתונת אחותו.
הסנגור לכאורה הוזמן לדיון היום, אך מסר למשפחה כי לא קיבל הזמנה ואף אין לו זמן לקיים הדיון השבוע. נוכח דחיפות העניין קיימתי את הדיון בהעדרו של הסנגור.
כפי שצויין בהחלטות מיום 23/01/12 ובעיקר בהחלטה מיום 2/1/12 ישנם ראיות לכאורה נגד המבקש שהן באיכות טובה מאוד המלמדות על מסוכנות ברמה גבוה, נוכח עבירות אינוס וחטיפה המיוחסות לו אשר נעשו לכאורה בתעוזה רבה.
עוצמת המסוכנות לכאורה חוזרה אף על ידי תיקי מב"ד שהוצגו לבית המשפט הכוללים עבירות רכוש ואלימות ואף עבירה של הפרת הוראה חוקית.
תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המבקש חיזק את הערכת המסוכנות ועל רקע דברים אלה המשיב נעצר עד תום ההליכים.
הבקשה שלפני היא לשחרר את המשיב לחתונת אחותו.
הבקשה הוגשה מבעוד מועד, לפני למעלה מחודש ובאותה עת התבקש הסנגור להבהיר אם המבקש ביצע את זכויותיו במסגרת שב"ס ואם דרך "עתירת אסיר" אינה הדרך הראויה לבחון את הבקשה.
הסנגור, הגיש הודעה לפני כשבועיים לפיה פנה באמצעות שב"ס והעתק הפניה אף צורף כמו"כ נאמר כי המבקש הגיש "עתירת אסיר". המבקש היום אף חזר על הדברים, וציין כי באמצעות מפקד בית הסוהר הגיש "עתירת אסיר" אך נאמר לו כי הדבר לא יספיק להיות נדון במועד וכי בכל מקרה אין סיכוי מוחשי לבקשתו.
המדינה בתגובתה, תגובה שניה ועיקרית מסרה כי בבירור טלפוני לא נמצא "עתירת אסיר" מתאימה. יחד עם זאת לא התקבלה תגובה כתובה מטעם שב"ס או משטרת ישראל.
המדינה הפנתה לפקודות הנציבות לפיהן עצורים אינם זכאים לחופשות, וכן אף שרשאים הם לצאת באבטחה לאירועים מסויימים אין הדבר כולל אפשרות יציאה לאירועים שהם באולם שמחות.
המדינה הזכירה את הפסיקה הקובעת שדרך המלך היא "עתירת אסיר" וכן את הפסיקה הקובעת כי אף אם בית המשפט נדרש לעניין כבקשה לעיון חוזר עליו להנחות את עצמו בהתאם לקריטריונים שמנחים את שב"ס.
אכן, ישנה פסיקה רבה המנחה את בתי המפשט לפעול על פי פקודות הנציבות, וזאת אף ב"מצב הדמדומים" של עצור עד תום ההליכים אשר לגביו לכאורה חלות שתי מערכות דינים במקביל. יחד עם זאת מוצאים אנו פסיקה רבה בה הוחלט אחרת. המדינה עצמה צרפה לתגובתה את ההחלטה ברע"ב 3307/11 מדינת ישראל נגד קאיקוב, מיום 28/04/11 מפי השופטת נאור. באותו מקרה המדינה עצמה טענה כי הדרך הנכונה היא ללכת למסלול של בקשה לדיון חוזר, שכן הסעד המבוקש שלא ניתן להשיגו באמצעות "עתירת אסיר" (ראה סעיף 5 סיפא להחלטה).
עוד יש לציין כי באותו מקרה בית המשפט העליון בעצמו אישר שחרור של המבקש להשתתף בשבעה למרות שמדובר היה במי שלכאורה עצור.
בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין יש להתנות את היציאה פיקוח הדוק, וערבויות כספיות גבוהות מאוד, אך לא ראה לנכון למנוע מהמבקש דהתם לקיים את האבל על אביו. יובהר כי אף שם היה מדובר בעבירת מין שיש עימה סכנה.
אשר אני מנחה עצמי על פי ההחלטה שנתנה ע"י בית המשפט העליון אני סבור שיש לקבל את הבקשה הקונקרטית אם המשפחה תסביר כיצד התקיים הפיקוח על המבקש.
<#5#>
ניתנה והודעה היום י"ז אדר תשע"ב, 11/03/2012 במעמד הנוכחים.