מ"ת
בית משפט השלום רמלה
|
47743-10-11
31/10/2011
|
בפני השופט:
עדנה יוסף-קוזין
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד קיריל רודין מתמחה
|
הנתבע:
יחזקאל מנדרקר
עו"ד גיל גבאי
|
| החלטה |
כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין פגיעה בפרטיות, איומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעת שוטר במילוי תפקידו.
כמפורט בכתב האישום, בתאריך 26.10.11, בעקבות דיווח של המתלוננת, אשת המשיב, למוקד 100 כי המשיב הגיע לבית כשהוא בגילופין ורוצה להיכנס והיא מפחדת ממנו, הגיעו למקום שוטרים, איתרו את המשיב והרחיקו אותו מהמקום. בהמשך המתלוננת דיווחה למשטרה כי המשיב חזר לבית וכי הוא מנסה לטפס ולהיכנס לבית דרך החלון. בעקבות הדיווח השני הגיעו השוטרים שוב לבית ועיכבו את המשיב לתחנת המשטרה בלוד. בהמשך במהלך חקירתו בתחנת המשטרה, המשיב החל להשתולל, ניסה לצאת ממשרד החקירות תוך שהוא אומר לחוקר בשפה האנגלית כי ידאג לחסל אותו. משלא חדל להשתולל בחדר החקירה, נכנסו לחדר החקירה שוטרים נוספים. למרות זאת, כאמור בכתב האישום, המשיב המשיך להשתולל ואף דחף את החוקר לעבר קיר במשרד. שוטר נאלץ להשתמש בטייזר כנגד המשיב כדי להרגיעו.
יחד עם כתב האישום הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
בהחלטה מיום 31.10.11, בעקבות הגשת הצהרת תובע, הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב עד להיום שעה 14.00.
אין חולק כי המשיב הובא לבית המשפט הבוקר.
על פי אישורי פתיחת תיק אשר הוגשו על ידי ב"כ המבקשת, כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים, הוגשו במזכירות בית המשפט ב- 14.17 ו-14.21.
ב"כ המבקשת טען כי נציגי המבקשת באו למזכירות בית המשפט בשעה 13.30 לערך לצורך הגשת כתבי הטענות, הם נתבקשו לנסח בקשה להתיר להם הגשת הבקשה במזכירות אחרי השעה 13.30, לאחר מכן ניתן אישור סגנית הנשיאה לפתיחת התיקים וזה ההסבר, לדברי ב"כ המבקשת, לשעה שבה הוגשו כתב האישום והבקשה בפועל.
ב"כ המשיב טען כי משמועד הגשת כתב האישום והבקשה הוא לאחר המועד שקבע בית המשפט להארכת מעצרו של המשיב, הרי שכבר מהשעה 14.00 היה על שב"ס לשחרר את המשיב.
בהתאם להלכה, פגמים אם נפלו בצו מעצר, אין בהם כדי להשמיט את סמכותו של בית המשפט להורות, בבקשה להארכת מעצר, על מעצרו של חשוד. (בש"פ 6836/99 אלרואגי נ' מדינת ישראל, פסקי דין נ"ג 5, 213). בהתאם להלכה, גם מקום שבו בית המשפט סבור שהעיכוב היה שלא כדין, אין בית המשפט פטור מלדון בבקשת המעצר המובאת בפניו לגופה ולהחליט אם קיימת בפניו עילה להורות על מעצר. (בש"פ 3979/98 מדינת ישראל נ' ג'נח (24.06.98)).
פקיעת המעצר, אפוא, היא איננה אוטומטית אלא מצריכה פעולה משפטית וכן אין בפקיעה כשלעצמה כדי לשלול מבית המשפט את סמכותו לחדש את המעצר.
במקרה דנן, המבקשת ביקשה להגיש את כתבי הטענות כאמור במזכירות בית המשפט לפני השעה 14.00 אך כמפורט לעיל חל עיכוב בהגשה לאחר שנציגי המבקשת כבר היו במזכירות בית המשפט.
לאחר שעיינתי בתיק עיון ראשוני, סבורני כי קיים ניצוץ ראייתי להוכחת האשמה. כמו כן, כתב האישום אשר הוגש כנגד המשיב הוא בגין עבירות אשר לגביהן מתקיימת חזקת מסוכנות בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996.
אשר על האמור ומשהעיכוב בהגשת הבקשה לא נעשה בכוונה לפגוע בזכויות המשיב, ולאחר ששקלתי כאמור את מהות האישומים וקיומה של עילת מעצר הנובעת ממסוכנות, אני מורה כי המשיב יישאר במעצר עד להחלטה אחרת.
מאחר שב"כ המשיב טרם עיין בחומר הראיות, הדיון ידחה על מנת שהצדדים יוכלו לטעון לגופה של הבקשה.
הדיון יתקיים ביום 06.11.11 שעה 08.30.
המשיב יובא לדיון באמצעות הליווי.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ג' חשון תשע"ב, 31/10/2011 במעמד הנוכחים.