החלטה בתיק מ"ת 40511-12-11

לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

כתב האישום כולל שני אישומים - הראשון: ביום 18.12.11 רכש המשיב סם מסוג חשיש וכדורי אקסטזי, ביום 19.12.11 בשעות הבוקר המוקדמות כשהוא תחת השפעת סמים, נסע לבית חולים "שערי צדק" ושם ביצע מעשה מגונה במטופלת.

האישום השני: באירוע מיום 16.12.11 ביצע מעשה מגונה במאושפזת בבית חולים "הדסה עין-כרם" המשיב הפשיל את רגלה של המתלוננת, החל לגעת בה מעל מכנסיה, נגע בישבנה ובאיבר מינה ובכך ביצע מעשה מגונה בסוברה כי מדובר ברופא או באח.

ראיות לכאורה - לגבי האישום הראשון מסכים ב"כ המשיב כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו באישום זה. עיון בהודעתו של המשיב ובהודעת המפקח, אין כל חולק כי קיימות ראיות לכאורה לעניין אישום זה.

אשר לאישום השני - אני מקבל את טענות ב"כ המבקשת כי קיימת בתיק החקירה הודעת המתלוננת לגבי האירוע, עת סברה כי מדובר באח או איש צוות בית החולים, עת ביצע המשיב מעשים מגונים. גם רופאת בית החולים מתארת שראתה את המשיב יוצא מחדרה של המטופלת ושמע את דבריה לגבי ביצוע העבירות.

בית המשפט סבור כי גם לגבי אישום זה קיימות ראיות לכאורה.

עילת מעצר - מסוכנותו של המשיב בולטת ביותר נוכח עברו הפלילי וכן מתעצמת נוכח דבריו של המשיב עצמו אשר הצהיר כי אינו יכול לשלוט בעצמו בעבירות מין.

כנגד המשיב קיים מאסר על תנאי בר הפעלה לתקופה של 9 חודשים ועיון  בגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתיק 870/05 ובערעור שהוגש לבית המשפט העליון בע"פ 5092/03, כל אלה מעידים כי מדובר במשיב המסוכן לשלום הציבור ועילת המעצר קיימת לגבי שני האישומים גם יחד.

אשר לחלופת מעצר - נסיבותיו של המשיב, מסוכנתו לשלום הציבור, היותו בפיקוח בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין תשמ"ו - 2006ד והמאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו למשך תשעה חודשים, כל אלה אינם מותירים ספק כי אין מקום לשקול חלופת מעצר, שכן חלופה שכזו מבוססת על האמון שיש לתת במשיב ובמקרה שלפנינו קיים חשש ממשי שאם יורה בית המשפט על חלופה כלשהי, קיים סיכון שהמשיב יחזור על מעשיו בהיותו שוהה בחלופה.

נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ב, 27/12/2011 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: ליאת  מזון