החלטה בתיק מ"ת 19939-02-12

1.      לפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 19931-02-12 המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, שהייה בלתי חוקית בישראל והכשלת שוטר, ביום 2.2.12, בשעה 22:30 כשהתפרץ לבית 53 במושב בני עטרות, אליו נכנס דרך הדלת האחורית, עלה במדרגות לקומה השניה, נכנס לחדר השינה וגנב 16 שעונים, 197 עגילים, 49 צמידים, 18 סיכות, 22 תליונים, 37 שרשראות, 2 אבני חן, ארנק, קופסא עם 7 גלולות ריטלין ותיק בד, לתוכו הכניס את כל השלל. באותן הנסיבות, הוא החזיק זוג כפפות שהן כלי פריצה. הנאשם נתפס בכף ע"י שוטרים שהבחינו בו עם התיק שהשלל בו על כתפו, וקראו לו לעצור, אך הנאשם נמלט מהם ואף חבט בשוטר מאיר לנקרי באגרופיו לכיוון פניו וברכו, על מנת להכשיל אותו בעת ביצוע תפקידו.

2.      המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אך טוען לחולשתן, מאחר ומדובר בראיות נסיבתיות, ומאחר ומדובר בעבירת רכוש בודדת, הוא אינו מסכים לקיומה של עילת המעצר וטען לחלופת מעצר בית מלא בבית אחותו וגיסו, מר פקיה ערפת עומר, המתגורר במחנה הפליטים שועפט, שאינו עובד ומוכן לפקח על המשיב.

3.      מחומר הראיות עולה כי אחד השוטרים ראה את המשיב עם חשוד אחר, יוצאים ממתחם משק 53 בו נפרץ הבית, כשאחד מהם מחזיק תיק גב אפור, השניים הולכים לעבר בית סמוך, מתכופפים תחת עץ, וכעבור שתי דקות התרוממו ונפרדו כל אחד לדרכו. המשיב נתפס עם התיק, אותו זיהתה המתלוננת יחד עם רכושה, לפיכך מדובר בהתפרצות שבוצעה בצוותא, בשעת לילה וההיקף הרכוש שנגנב רב, כך שלצורך עילת המסוכנות, מתקיימים תנאים ונסיבות עפ"י הלכת רוסלן.

4.       כמו"כ מדובר בתושב שטחים שנכנס לישראל לא פעם אחת, שמהודעתו עולה כי נכנס לישראל כ-10 פעמים, כך שלכניסתו הפעם כשנתפס בשעת לילה עם השלל, נלוות עבירות ההתפרצות והגניבה, הפוגעות בשלום הציבור, בפרטיות המתלוננים, ובתחושת הבטחון שלהם ועבירות הכשלת השוטרים, המעידות כי לא נכנס לישראל לצורך מטרה תמימה. בנוסף המשיב נמלט מהשוטרים שקראו לו לעצור, ותקף אותם בעת שנעצר, כך שקיימת גם עילת החשש להימלטותו מאימת הדין, לאור מגוריו בשטחים, וזלזולו בחוק ואוכפיו.

5.      הגם שמכלול הנסיבות מעמידות כנגד המשיב עילות מעצר של מסוכנות וחשש להימלטות מאימת הדין, בשל היותו תושב שטחים, אין טעם להורות לביו על הגשת תסקיר, אך מאידך מדובר בעבירה ראשונה שלו, ולא ניתן לפקח על מעצר בית בבית הגיס במחנה הפליטים שועפט. בנסיבות אלה סבורני כי ניתן להפיג אותן בערבויות גבוהות, שתבטחנה את התייצבותו להליכים ועמידתו בתנאים, ולפיכך אני מורה על שיחרור המשיב בתנאים הבאים.

א.                       הפקדה בסך 20,000 ש"ח.

ב.                        ערבות עצמית ע"ס 20,000 ש"ח

ג.                         2 ערבים בעלי השתכרות מוכחת שכל אחד מהם יחתום על ערבות צד ג' ע"ס 20,000 ש"ח.

ד.                        אם המשיב לא יעמוד בתנאים, יובא בפני שופט בעוד 48 שעות.

6.      שב"ס יאפשר למשיב שיחות טלפון עם בני משפחתו.

ניתן היום כ"ו בשבט, (19.2.12), בנוכחות ב"כ המבקשת, עו"ד שחר מלול, המשיב וב"כ עו"ד רמי עותמאן.