החלטה בתיק מ"ת 1492-08-12

רקע

1.    כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ועבירת הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק. לפי עובדות כתב האישום המשיב שוחרר ממאסר ממושך במסגרת "עסקת שליט" ביום 18.10.11, לאחר שהורשע בבית משפט הצבאי ביהודה ושומרון ונשפט ל-26 שנות מאסר בגין ביצוע ירי לעבר כלי רכב ישראלים, זאת מכוח צו הקלה בעונש שניתן על ידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון (להלן: החנינה). בתנאי החנינה נקבע, בין היתר, כי המשיב לא יכנס לשטחי יהודה ושומרון (להלן: יו"ש), אלא בהיתר מראש. הנאשם חתם על מסמך בשפה הערבית המפרט את תנאי החנינה. ביום 6.12.11 הוצא צו האוסר על כניסתו של המשיב לשטחי יו"ש עד ליום 25.12.2027 (להלן: הצו). הצו תורגם לערבית ובמספר הזדמנויות הודע למשיב דבר הוצאת הצו וכי נאסר עליו להיכנס ליו"ש.

     ביום 7.7.12 נסע המשיב עם חברו מחמד נאסר (להלן: מחמד) ברכב ומחמד נהג לבקשת המשיב. המשיב ביקש ממחמד להסיעו לא-ראם, כפר המצוי בשטחי יו"ש ובהגיעם למחסום קלאנדיה ביקש ממחמד להסיעם לבתוניא, כפר המצוי מעבר לגדר ההפרדה בשטחי יו"ש. לאחר ששהו בבתוניא זמן מה, נסעו המשיב ומחמד לא-ראם ושהו שם זמן מה נוסף. כאשר הגיעו המשיב ומחמד למחסום ביציאה מא-ראם ביקש המשיב ממחמד כי לא יאמר לשוטרים שהיו בבתוניא אלא בא-ראם בלבד, זאת כיוון שנאסר עליו להיכנס לשטחי יו"ש.

2.    עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום הליכים כנגד המשיב מטעמים של מסוכנות לביטחון הציבור, וחשש כי המשיב ינסה להימלט מאימת מהדין.

טענות הצדדים

3.    המבקשת טענה כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. המשיב הודה כי ידע על הצו האוסר עליו כניסה לשטחי יו"ש וכן הודע כי הגיע  לשטחי הכפרים א-ראם ובתוניא. כמו כן, חברו של המשיב מחמד נאסר, מסר הודעה כי הוא והמשיב שהו בכפרים א-ראם וביתוניא וכן כי המשיב ביקש ממנו לשקר ולא למסור לשוטרים דבר שהותם בכפר ביתוניא.