זוהי בקשה למינוי שופט חוקר לפי סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח - 1958.
טענות המבקשים
1. ב"כ המבקשים עותרים במסגרת בקשה זו, להורות על מינוי שופט חוקר לחקירת סיבות מותו של המנוח סלמאן אלעתאייקה (להלן: "המנוח"), שנהרג כתוצאה מפגיעת רכב משטרתי ואופנוע עליו רכב המנוח וזאת ביום 21/02/08, בסמוך לשעה 21:00, לאחר מרדף משטרתי ממושך, בכפר ואדי אלנעם (שבט אלעזאזמה).
2. המבקשים הינם האחים של המנוח.
3. המנוח יליד 1979, היה נשוי ואב לארבעה ילדים. עד ליום האירוע הוא עבד כאחראי במפעלי "לוקסמבורג" באזור התעשייה רמת חובב.
4. לבקשה מצורפים תצהיריהם של: ג'מאל אלחמאמדה, סלימאן אלחמאמדה, מחמוד עוואד אלגדיפי, איברהים אלעתייקה (להלן: "העדים"). שלושת העדים הראשונים מתארים בתצהירים שהוגשו, את אשר התרחש וראו במו עיניהם, ביום האירוע, 21/02/08, שעה 21:00, במהלך המרדף המשטרתי.
ב"כ המבקשים הפנה תימוכין לבקשתו לבג"צ 535/89
ריצ'וויל נ' מדינת ישראל, עוד הפנה למאמרו של הפרופ' לאון שלף -
חקירה לאחר מוות, כחובה ולא כרשות - שפורסם ב"פרקליט" כרך מ"ב (ג) 1996, עמ' 609.
לסיכום, המבקשים טוענים בנוסף, כי בהיותם "צד מעוניין" בחקירת סיבת מותו של המנוח, מעדיפים הם, על מנת להגיע לחקר האמת, לבחור באפשרות של מסלול חקירה עצמאית על ידי שופט - חוקר, בפניו יתאפשר להם להציג שאלות המייצגות את עמדת משפחת המנוח, על פני כל חקירה של רשות חוקרת אחרת.
טענות המשיבה
1. בתאריך 07/05/08 נתקבלה תגובת המשיבה לחס"מ וממנה עולה כי חומר החקירה הועבר בתאריך 20/03/08 לבדיקת המחלקה לחקירת שוטרים, כדי לבחון את הצורך בפעולות חקירה נוספות, ולצורך בחינת אחריות אפשרית של מי מהשוטרים המעורבים באירוע.
2. בהמשך לאמור לעיל, התקבלה החלטת מח"ש לפיה חקירת האירוע, נשוא הבקשה, איננה בתחום סמכותם. עוד צוין בין היתר, לא נמצא תימוכין לאפשרות כי מותו של המנוח נגרם במזיד או תוך ניסיון לפגוע בו - אין חשד המצדיק פתיחה בחקירה בשל אפשרות זו - על כן, הוחלט לסגור את התיק טרם חקירה.
3. נוכח תגובת מח"ש, פנתה המשיבה לקצין האח"מ במחוז דרום של משטרת ישראל, כדי שיקבע זהות היחידה החוקרת, אשר תשלים את חקירת האירוע.
לסיכום עתרה המשיבה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים בתאריך 25/05/08, לקבל שהות נוספת בת מספר חודשים, כדי שתוכל להשלים את החקירה המשטרתית ולהגיב לבקשה באופן ענייני.
ב"כ המשיבה, במסגרת טיעוניו, הפנה לבג"צ 5221/90
טבע נ' השופט החוקר, לנסיבות מותה של בתיה בר יוסף וכן לספרו של השופט המלומד קדמי בנוגע לתכליתו של חוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח - 1958, שם נקבע בין היתר "אם סיבת המוות, במובנה הרחב, ידועה, שוב אין מקום לחקירתה. קיום יסוד סביר לחשש, כי בוצעה עבירה שאין לייחס לה את גרימת המוות, עשוי להצדיק עריכת חקירה על ידי המשטרה, אך אין בו כדי להעמיד עילה לחקירת סיבת מוות".
השלמת טיעונים ברשות בית המשפט לאחר הדיון מיום 25/05/08
ב"כ המבקשים, לאחר שקבלו עותק מחוות הדעת הפתולוגית ועותק מתגובת מח"ש, מצאו לנכון לשלוח טיעונים משלימים בכתב.
באשר לחוות הדעת הפתולוגית:
בחוות הדעת נקבע, בין היתר, כי מותו של המנוח נגרם מנזקים חמורים לרוב האברים החיוניים של הגוף ובעקבות חבלות קהות ישירות ונפילות. לטענת המבקשים, מקביעה זו לא ניתן להבין ו/או להסיק ו/או ללמוד, אלא על אודות הסיבה הרפואית הקלינית למותו של המנוח ולא על אודות מי, מה ובאיזה נסיבות נגרמו הנזקים שגרמו למוות הרפואי - שאלות אשר בגינן דרושה חקירה נשוא בקשה זו.
עוד בחוות הדעת נקבע כי ממצאי הנתיחה מתיישבים עם הנסיבות של התנגשות כרוכב אופנוע ברכב אחר. לשיטת ב"כ המבקשים, גם מקביעה זו לא ניתן להסיק ו/או ללמוד, אלא על אודות הנסיבות בהן נגרם המוות - התנגשות בין הרכב המשטרתי לבין האופנוע עליו רכב המנוח - עובדה אשר אינה ולא הייתה במחלוקת בין הצדדים.
לשיטת ב"כ המבקשים, כי אין בממצאים ובמסקנות כפי שבאו לידי ביטוי בחוות הדעת הפתולוגית, בכדי להוות מענה מספיק, מפורט ומוסמך לשאלות רבות נוספות הקשורות, הן במישרין והן בעקיפין, לסיבת המוות ולנסיבותיו הטעונות בירור וחקירה מעמיקה, לא רק במישור העובדתי, אלא גם במישור המשפטי.
עוד תוהים ב"כ המבקשים על החלטת מח"ש, הכיצד הגיעו למסקנה כי המוות לא נגרם במזיד או תוך ניסיון לפגוע במנוח, מבלי שתיערך כל חקירה עם השוטרים המעורבים, בשאלת הנסיבות בהן התרחשה ההתנגשות בין הרכב המשטרתי לבין האופנוע עליו רכב המנוח, או לכל הפחות מבלי להסתמך על חוות דעת של בוחן תנועה, אשר בדק את השטח בו התרחש האירוע.
יתרה מכך, טוענים המבקשים ואם אכן עמדתה של מח"ש התבססה על חוות דעת כזו או אחרת, מדוע לא הוצגה חוות דעת זו בפני בית המשפט.