החלטה בתיק בשא 9162/06

1.         בפסק דין שניתן על ידי ביום 8/8/04  (עא 2587/01, 2589/01), במסגרת ערעור על החלטת כב' הרשם, חייבתי, בין השאר, את התובעים-המשיבים להפקיד בתיק בית-המשפט התחייבות אישית לתשלום האגרות המתאימות אם יתברר בין במהלך המשפט ובין לאחר מתן פסק הדין, כי שומת האגרות שנעשתה בפתיחת ההליכים אינה משקפת נכונה את הסכום הנדרש. במאמר מוסגר אני מציין כי במתן הוראה זו הלכתי בעקבות הפרקטיקה שהיתה נהוגה בגזברויות בתי-המשפט בעבר הרחוק, קרי בעת שלטון תקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג-1963. לגבי פסק-דין זה תלויים ועומדים ערעורים בבית המשפט העליון בתיקים 2587/01, 2589/01 וכן תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור בתיק 9043/04.

2.         ביום 19/3/06 החליטה כב' הרשמת (בשא 804/06) שלא להחליט באותו שלב בבקשת הנתבעים לסילוק התובענה על הסף בשל טענה בדבר אי קיום ההחלטה בעניין המצאת התחייבויות מטעם  התובעים לתשלום יתרת האגרה ככל שתחול. כב' הרשמת ציינה כי בהתחשב בכך שישנה אפשרות שערכאת הערעור תשנה את ההוראות שניתנו בפסק-דיני,  כך שהדיון בבקשה שהונחה בפניה יתייתר,  הרי  היא "מעכבת את הדיון בבקשה עד שתינתן ההחלטה הרלבנטית".  על החלטה אחרונה זו הוגש ערעור, עא 3291/06, אשר נקבע לשמיעה במעמד הצדדים ליום 29/6/06.

3.         בבקשה מיום 20/6/06 עותרים המשיבים-התובעים לביטול הדיון בערעור על החלטת הרשמת.  טענתם היא שאין טעם בשמיעת הערעור כאן קודם למתן פסק-דין בבית המשפט העליון בתיק רע"א 9043/04, או למתן החלטה שם  המשנה הוראה קודמת של שופט בית המשפט העליון ולפיה עוכבה הגשת כתבי הגנה בהליך העיקרי בבית המשפט המחוזי. 

4.         כל יתר בעלי הדין, למעט באת כוח המרכז לגביית אגרות, מתנגדים לבקשה לביטול הדיון. באת כוח המדינה ציינה כי חקירתה העלתה שתיק בר"ע 9043/04 נקבע לדיון ליום 26/9/06. המערערים  מציינים בתגובתם, כי ביטול הדיון המבוקש עתה יביא, למעשה, לכך שבאופן מעשי לא ישמע הערעור על החלטת הרשמת כלל ותימנע מהם האפשרות לשכנע את השופט הדן בערעור על החלטות הרשמת, שלא היה מקום לעכב את ביצועה של ההוראה שניתנה בפסק דיני מיום 8/8/04 או את יישום המסקנות הנובעות מאי ביצועה של הוראה זו (לטענתם),  עד  שבית המשפט העליון יכריע בהליכים התלויים ועומדים בפניו.  עמדת המשיבים היא, שהם זכאים לכך שהדין יוכרע לפי פסקי דין או החלטות שניתנו בערכאה זו, ואשר לא בוטלו (בשלב זה) בערכאה גבוהה יותר,  וכי החלטת כב' הרשמת נשוא ערעורם מונעת זאת מהם בפועל.

5.         להבהרת השלב הדיוני של ההליך העיקרי שבין בעלי הדין, ראוי לציין, כי טרם הוגשו כתבי הגנה (לפי הוראת שופט בית משפט העליון) ומסיבה זו גם נדחו ישיבות של קדם משפט. 

6.         בדרך-כלל, בהעדר הסכמה מטעם בעלי הדין, אין מקום לדחייה  של שמיעת ערעור. נושאים שנויים במחלוקת כגון אלה שהובאו לעיל,  ראוי  שישמעו, במידת הצורך, עם שמיעת הערעור.   במקרה הנוכחי,  מתברר, כי בשל עומס עבודה המוטל על בית-המשפט לקראת פגרת הקיץ הצפויה, ספק אם תהיה אפשרות בידי בית-המשפט לשמוע את באי כוח בעלי הדין במועד שנקבע לשמיעת הערעור.  במצב דברים זה ונוכח העובדה שההוראה בדבר עיכוב הגשת כתבי הגנה אינה מאפשרת, למעשה, המשך הטיפול בהליך העיקרי, אני סבור שניתן  לקבל את הצעת  באת כוח המדינה ולדחות את שמיעת הערעור למועד אחר.

            ברור, שבשלב זה אינני מביע כל דעה לגוף השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין בערעור או בהליכים הנוספים התלויים ועומדים ביניהם.

7.         אני קובע תזכורת ללא חובת הופעה של הצדדים ליום: 4/9/06 על מנת שעד מועד זה ימציאו הצדדים לבית המשפט (העתק במישרין לבעלי הדין שכנגד)

רשימה של מועדים שאינם מתאימים להם לשמיעת הערעור ואני אשתדל לקבוע את המועד בהתאם.

ניתנה היום ל' בסיון, תשס"ו (26 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

אלה ר.ל.