בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
8506-08,700-04
05/06/2008
|
בפני השופט:
ר. למלשטריך-לטר
|
| - נגד - |
התובע:
1. עוויסאת מוחמד
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. סמיר עתאמנה
2. הדיל עתאמנה
|
| החלטה |
1. בפניי בקשת המבקשים (הם הנתבעים בתיק העיקרי) להורות למשיבים לאפשר עיון במסמכים ספציפיים הדרושים להשלמת חוות דעת חשבונאית מטעמם.
2. בתיק העיקרי מתנהלת תביעת התובעים בגין תאונת דרכים לתובע מיום 05.07.99.
במסגרת הגשת תחשיבי נזק התעוררה מחלוקת בין הצדדים לגבי הסיבות לאי ההתאמה בין בסיס השכר כפי שעולה מדוחות השומה של התובע לבין זה המדווח למל"ל.
יש חשיבות לשאלה זו נוכח רכיב הפיצוי הראוי לתובע בראש נזק של הפסדי השתכרות ואובדן יכולת השתכרות.
3. הנתבעים מצאו לנכון להגיש חוו"ד רואה חשבון מומחה מטעמם שבאה להסביר את הפער בין ממצאי המל"ל, לבין דוחות מס הכנסה, שהוגשה לדעת מומחה הנתבעים
לאחר התאונה.
על אף שחוות הדעת הוגשה, מומחה הנתבעים מציין כי חסר לו חומר מסויים להשלמת חוות דעתו וחומר זה מפורט בבקשה לגילוי ספציפי.
4. המבקשים מציינים כי בסוף חודש אפריל 2008 ובמהלך חודש מאי 2008, ביקשו מהמשיבים את הגילוי הספציפי של המסמכים הרלוונטים, ולא נענו.
5. המשיבים טוענים מצידם, כי הסתיימו הליכים מקדמיים זה מכבר (אוקטובר 2007). ועוד טוענים הם, כי אין מקום להגשת חוות דעת מטעם הנתבעים והם מתנגדים לכך שכן מדובר בסוגיה עובדתית.
6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים השונות, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה, מהנימוקים המצטברים הבאים:
א. בתיק, בגמר ההליכים המקדמיים, ניתנה הוראה להגשת תחשיבי נזק. רק הליך
זה, שהתקיים בפברואר 2008 הציף את המחלוקת לגבי גובה שכרו של התובע.
ב. משעלתה המחלוקת בפברואר 2008 והנתבעים פנו למומחה מטעמם שדרש מסמכים נוספים, הרי שמועד הפניה לתובע לגילוי מסמכים נוספים הינו סביר.
ג. השאלה של גובה שכרו של התובע הינה שאלה מהותית, ומאבני היסוד של תחשיב הפיצוי בגין נזקו.
ד. זהו בדיוק המקרה המתאים לחריג האפשרי לפי תק' 149 לתקנות סדר הדין האזרחי. יש במתן הצו לגילוי מסמכים ספיציפי כדי למנוע עיוות דין.
וראו לעניין זה ע"א 504/86
מ.ל.ר.נ אלקטרוניקה בע"מ נ' מד"י, פד"י מג (3) עמ' 579, השופט בך:
"....כשלעצמי, הייתי נוטה שלא להגביל את סמכותו של בית המשפט בעניין זה יתר על המידה. במקרים מתאימים יש, לדעתי, לאפשר לבית המשפט להתיר העלאת טענה, שלא הוזכרה בקדם המשפט, בין אם "הטעמים המיוחדים" לכך מתייחסים לסיבה שבגללה נמנע הצד מלהסתמך על אותה נקודה בעת עריכת קדם המשפט (ואלה ללא ספק יהיו רוב המקרים), ובין אם המדובר בטעמים כבדי משקל, הנוגעים לגופו של עניין, ושההתחשבות בהם נחוצה כדי למנוע עיוות-דין חמור או כדי למנוע פגיעה בעניין חשוב אחר שבמדיניות משפטית נאותה".
ה. יש בגילוי הספציפי המאוחר במקרה זה כדי לקדם את התכלית הגלומה בהליך של גילוי מסמכים.
וראו דברי בית המשפט העליון ברע"א 6823/05
רואימי נ' בנק לאומי לישראל, (שם צוטטו דברים מרע"א 4234/05) -
"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך, שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תמנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520).
ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת" (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (לא פורסם, ניתן ביום 14.8.08).