א.
כללי
1. המבקשת הינה חברה ותיקה העוסקת בייצור, הפצה ושיווק של משטחי עץ הנושאים את סימנה המסחרי הרשום, בשם "
ט.ש", אשר נרשם כסימן מסחרי מספר 129239. כמו כן, בבעלותה, סימן מסחרי נוסף, כך לטענתה, שאינו רשום, בשם "
רכוש ט.ש. בפיקדון" (להלן:
"הסימנים המסחריים").
אין חולק, כי סימני מסחר אלו מזוהים עם המבקשת, מזה שנים רבות ומוכרים בשל הטבעתם על משטחי העץ שבבעלותה, הידועים, לטענתה, בטיבם המעולה.
2. המשיבה מס' 1 עוסקת בשיווק גידולי ירקות והמשיב מס' 2 הינו הבעלים והמנהל של המשיבה מס' 1.
3. המבקשת טוענת, כי המשיבים עשו שימוש במשטחי עץ, עליהם הוטבעו סימניה המסחריים, שלא על ידה, בדרך שיש בה כדי הטעיית הציבור. לטענתה, בהתנהגותם, המשיבים עשו שימוש שלא כדין בסימני המסחר, אגב הפרת זכותה הבלעדית בהם.
4. בתאריך 31.10.07 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים, בעילות שעניינן הפרת סימן מסחר, דילול סימן מסחר, גזל מוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, גניבת העין, הפרת חובה חקוקה, מתן חשבונות, צווי עשה ולא תעשה קבועים וכן, תביעה כספית בסך 200,000 ש"ח. ביחד עם התובענה, עתרה המבקשת למתן סעדים זמניים שונים, נגד המשיבים, באמצעותם בקשה לאסור עליהם את המשך השימוש שלא כדין, בסימניה המסחריים.
5. במהלך דיון שהתקיים במעמד הצדדים, הם הגיעו להסדר, אשר ניתן לו תוקף של צו ולפיו:
"1. יינתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיבים ביחד ולחוד לשווק, למכור, להשכיר, להחכיר, לרכוש או להעביר לצד ג' משטחים הנושאים את האותיות ט.ש. על כל צורותיהן וגווניהן החל מתאריך 5.11.07, בשעה 16:00.
2. המשיבים ירכזו את כל המשטחים הנושאים את האותיות ט.ש. שברשותם ויעמידו אותם לרשות המבקשת במושב בית הגדי, בנחלה 59 עד מחר, 5.11.07, בשעה 16:00. המבקשת באמצעות נציגה, מר ניסים ברנס יבדוק את כל המשטחים ובהתאם לשיקול דעתו יטול את כל המשטחים המקוריים וכנגדם- יזכה את המשיבים בפקדון ובדמי השימוש, על פי תנאי ההסכם".
5. בתאריך 20.12.07 הצו הזמני תוקן, לאחר שחלק מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, נשמטו מהצו המקורי. להלן, חלקו הנוסף של הצו:
"באשר למשטחים אשר על פי שיקול דעתו של מר ברנס, הינם מזויפים, יוכלו המשיבים להשיבם למבקשת או לעשות בהם שימוש רק לאחר שימחק מהם, באופן קבוע ושאינו ניתן לשינוי, סימן המסר המזוייף של המבקשת; שאם לא כן, יישארו המשטחים בחזקת המבקשת, בחצריה".
שני חלקי הצו במשותף יכונו להלן:
"הצו".
6. בקשה זו הוגשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ובגדרה עותרת המבקשת לאכוף במאסר ו/או בקנס את ביצוע הצו. המבקשת טוענת, כי המשיבים הפרו את הצו בכך שהמשיכו לשווק את תוצרתן החקלאית על משטחים הנושאים את סימנה המסחרי, לאחר מתן הצו.
המבקשת מוסיפה, כי המשיבים הסתירו מנציגה, מר ברנס, בעת ביקורו בשטחה, כי ברשותם משטחים הנושאים את סימנה המסחרי ט.ש.
ב.
טיעוני המבקשת
1. המבקשת סומכת טענותיה על ביקוריו של מר ברנס בשוק הסיטונאי בצריפין בימים 10.11.07, 14.11.07 ו - 29.11.07, במהלכם הבחין בתוצרת חקלאית של המשיבים, אשר הונחה על משטחים שעליהם הוטבע סימנה המסחרי וכן, לנוכח העובדה, לפיה המשיבים חייבו סיטונאים בתשלום דמי שימוש בגין המשטחים הללו.
2. ביום 27.11.07, ערך מר ברנס ביקור בחברת ביקורי שדה דרום - חברה המשווקת תוצרת חקלאית לכל חלקי הארץ, שם הבחין במשטחים נוספים, בשימושם של המשיבים, עליהם הוטבע סימנה המסחרי של המבקשת.
לבקשה צורפו העתקי תמונות להוכחת טיעוני המבקשת. כמו כן, צורפה תעודת משלוח של המשיבה 1 מיום 14.11.07, הנושאת את הסימן ט.ש.
3. על יסוד העובדות המנויות לעיל, טוענת המבקשת, כי המשיבים הפרו את הצו ביודעין. המבקשת מוסיפה, כי המשיב 2 בעדותו, אישר עובדות התומכות בטענתה, כי הצו אכן, הופר על ידו ביודעין. כך, המשיב 2 אישר, לטענתה, כי הוא לא הודיע לאיש מעובדיו או מלקחותיו, על דבר הצו, ללמדך על הזלזול, חוסר האכפתיות והכוונה שהפגין מראש, שלא לקיים את הצו. על כן, יש לאוכפו באמצעות הוראות פקודת בזיון בית המשפט.