ביום 19.8.07 ניתן צו לכינוס נכסיו של החייב, לבקשתו. עו"ד דן הלפרט מונה כמנהל מיוחד. על החייב הושת תשלום חודשי של 500 ש"ח והוא חוייב להגיש דו"חות חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.
התיק נקבע לדיון להכרזת פש"ר.
לקראת הדיון הגיש המנהל המיוחד "בקשה לדחיית בקשת החייב להכריזו פושט רגל וביטול צו כינוס". בבקשה נטען, כי משלא ביצע החייב את המוטל עליו לפי צו הכינוס, זימן אותו המנהל המיוחד לחקירה. החייב, הגם שהבטיח לעשות כן, נמנע מהמצאת דו"חות חודשיים ולא עמד בחובת התשלום החודשי. רק לאחר פנייה לב"כ החייב, נמסר חלק מהחומר. בינתיים, הסתבר כי גרושתו של החייב הגישה בקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודה (בש"א 3623/08), זאת בגין חוב מזונות.
המנהל המיוחד מצביע על עיקרי הדו"ח שהגיש לכנ"ר, המצביעים על קושי בהתנהגותו של החייב:
א. עיסוקו של החייב - החייב טען בחקירתו כי הוא עובד כנהג משאית בחברת כהן מובילי ירושלים בע"מ. בעדות שמסר בתיק הוצל"פ שמנוהל על ידי גרושתו מסר כי הוא עובד בחברת שופרסל. פרוטוקול אותה חקירה לא נמסר.
ב. השתכרותו של החייב - החייב הצהיר על שכר של 5,500 - 5,700 ש"ח. מהתלושים שצורפו בשלב מאוחר יותר על ידי בא כוחו נמצא כי השתכר במשך תקופה ארוכה שכר ממוצע נטו של 6,500 - 7,000 ש"ח.
ג. תשלום מזונות - החייב הצהיר כי הוא משלם מזונות בסך 4,500 ש"ח; הצהרתו זו עמדה בבסיס בקשתו והיוותה נימוק מרכזי לטיעון בדבר העדר יכולת לפרוע את חובותיו. הסתבר כי החייב לא שילם את המזונות כסדרם ועוד לפני מתן צו הכינוס נקטה נגדו גרושתו בהליכי הוצל"פ. עוד הסתבר כי לאחר מתן צו הכינוס ובניגוד לו ולפקודה שילם החייב לגרושתו סכום כסף גדול של כ- 17,500 ש"ח, במסגרת הליכי הגביה.
ד. אי הגשת דו"חות חודשיים - חרף פניות חוזרות ונשנות, החייב לא מגיש דו"חות כנדרש.
ה. צבירת חוב פיגורים - החייב עמד חלקית בלבד בתשלומים החודשיים שהוטלו עליו.
ו. אי מסירת מידע ומסמכים - החייב מסר מידע חלקי בלבד בנוגע לתלושי שכר, פרוטוקולי חקירת יכולת ועוד. הוא אף לא המציא את אישורי מסירת צו הכינוס לכל נושיו.
החייב מצדו הגיש תגובה בכתב, חתומה בידי בא כוחו. גם אם יש בה ניסיון לתת מענה לטענות המנהל המיוחד, ראשית מדובר בתשובות חלקיות ביותר ולא מספקות; שנית, התגובה לא נתמכת בתצהיר. מן הראוי היה שהחייב יתכבד וימסור תצהיר מפורט, תוך התמודדות עם כל אחת מטענות המנהל המיוחד.
לא זו אף זו - החייב אף לא טרח להתייצב לדיון ביום 1.5.08. באי כוחו טענו כי הוא "עובד היום". המנהל המיוחד חזר על טיעוניו. הכנ"ר, כמו גם ב"כ גרושתו של החייב וכן ב"כ בנק הפועלים, תמכו כולם בביטול ההליכים.
כידוע, בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן לא רק בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, אלא גם לאחר הגשתה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03
גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05
תבין נ' הכנ
"
ר, תק-על 2007 (1), 959 (2007)). על האיזון המתחייב לקחת בחשבון גם את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, ובהם זכות הקניין והזכות לקיום מינימלי ולחיים בכבוד. אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר של אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום, ראו והשוו: ע"א 1601/07
סבג נ' כונס הנכסים הרשמי (13.12.07).
הפסיקה הנ"ל ופסיקה נוספת הדגישה, כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, נמנע מלהתייצב לחקירה, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם ע"י נציגי הכנ"ר, נמנע מלשתף פעולה עם הכנ"ר, צבר חובות נוספים במהלך פשיטת רגל, ונמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו, כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל ועלולים להביא לביטולם (ראו והשוו: פש"ר (מחוזי חיפה) 352/06
מסארווה נ' הכנ"ר; 3.9.07).
זהו המקרה בענייננו. ההשתלשלות המתוארת לעיל מראה בבירור שהחייב לא הפנים את משמעותו של הליך פשיטת הרגל. התנהגותו רצופה בכשלים שאין להשלים עמם.
בקשת המנהל המיוחד מתקבלת. אני מבטל את צו הכינוס. כספים שהצטברו אצל הכנ"ר יועברו, בניכוי שכרו ושכר המנהל המיוחד, להוצל"פ. כל הליכי הביניים, ובכללם צו עיכוב יציאה מן הארץ, יבוטלו בחלוף 60 יום מהיום, על מנת לאפשר לנושים לפעול בתיקים הפרטניים.
המנהל המיוחד יודיע לנושים.
ניתנה היום ד' באייר, תשס"ח (9 במאי 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.