בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
5362-03,2460-01
08/09/2008
|
בפני השופט:
יהודית שיצר
|
- נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ עו"ד שטמר אהוד עו"ד שפלר
|
הנתבע:
מתמור בע'מ עו"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'
|
החלטה |
ההליך והרקע העובדתי
1. בפני בקשה לצירופה של נתבעת נוספת - מדינת ישראל משרד החקלאות ותיקון כתב התביעה אך ורק בהתייחס לצירופה של הנתבעת הנוספת.
בין המשיבה לחב' ממגורות אמיגה בע"מ (להלן: "
חב' אמיגה"), נחתם הסכם (נספח ג' לכתב התביעה) לטענת הבנק המבקש, הסכם זה (להלן: "
ההסכם") הטיל על המשיבה חובה לאחסן בחצריה מלאי חירום אשר היה משועבד לטובת הבנק.
חב' אמיגה פתחה בשנת 94 חשבון בבנק המבקש. בשנת 1995 זכתה חב' אמיגה במכרז מטעם ממשלת ישראל לרכישת מלאי ממשלתי ולאחזקת מלאי חירום של גרגירי מספוא בהיקף של 25,000 טונות אשר נועדו לצורכי חירום וחתמה על הסכם האחסנה עם המדינה (נספח ב' לכתב התביעה).
לטענת המבקש, חב' אמיגה שיעבדה לטובתו את כל מלאי החירום שהחזיקה במשקל כולל של 25,000 טון, והתחייבה באגרת חוב (נספח א') שלא להעביר את הממושכנים ללא הסכמת הבנק.
עוד יש לציין כי בהסכם בין חב' אמיגה למשיבה חסר תאריך מדוייק ובמקום בו היה צריך היה למלא תאריך מצוי קו ריק ובסופו רק השנה - 1995.
כמו כן, כמו כן הסכם זה לא חתומים שני הצדדים אלא רק המשיבה.
סעיף 13.א. להסכם זה (נספח ג' לכתב התביעה) מבהיר כי המלאי המאוחסן על ידי המשיבה (הקבלן בהסכם) משועבד למבקש :
"
ידוע לקבלן כי התבואה המאוחסנת ממושכנת במשכון ראשון בדרגה לטובת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן : "הבנק"). "
עוד נטען כי בדצמבר 97', סוכם כי אמיגה, כי מיום 1.1.98 יעמוד סך מלאי המספוא שיאוחסן אצל מתמור אשר יהיה בבעלות ממגורות על כמות של 10,500 טון מספוא. כך גם דווח למדינה ולבנק (נספח ד' לכתב התביעה).
ביום 30.09.01 הגיש המבקש כתב תביעה כנגד המשיבה בין היתר טוען המבקש כי המשיבה ידעה על המשכון ולא היתה רשאית למכור או להעביר את מלאי התבואה ללא הסכמת הבנק בעל השעבוד. היא נהגה ברשלנות ואחראית גם לגרם הפרת חוזה, בכך ששיחררה חלק מהמלאי המשועבד ללא ידיעתו או אישורו של המבקש, למרות שידעה על המשכון לטובתו של המבקש.
כיוון שהמשיבה טענה בכתב הגנתה כי מלאי החירום לא אוחסן אצלה במלואו וכי לא מדובר בגרעינים שנרכשו מהמדינה, ומכיוון שמשרד החקלאות דיווח לבנק על קיומו של מלאי מספוא המאוחסן על ידי המשיבה בהיקף של 10,500 טון, הוגשה בקשה זו לצירופו של משרד החקלאות כנתבע נוסף.
טענות המבקש
2. בבקשתו טוען הבנק המבקש בתמצית כלדקמן:
א. משרד החלקאות ידע כי המלאי משועבד לבנק.
ב. על פי מצגים שהציג משרד החקלאות לבנק ועל פי הדו"חות של משרד החקלאות, פקחי המחלקה ביקרו בממגורות המשיבה, ערכו ביקורות והעבירו את דיווחיהם למחלקה למחירים ואספקה במשרד החקלאות.
ג. המחלקה למחירים ואספקה במשרד החקלאות היתה שולחת אל הבנק דו"חות המציינים את הפיזור הגיאוגרפי של מלאי החירום שבבעלות ממגורות אמיגה ומשועבד לטובת הבנק.
ד. הבנק הסתמך על הדיווחים של משרד החלקאות לצורך מתן אשראי לממגורות אמיגה.
ה. משהסתבר מכתב ההגנה עצמו כי דיווחי משרד החקלאות היו שגויים ו/או כוזבים ו/או חלקיים, מעשיו ו/או מחדליו של משרד החקלאות מהווים בין היתר רשלנות , ומצדיקים צירופו כנתבע נוסף.