השופט שמואל צור
1. המשיבה הועסקה כמטפלת ומדריכה אצל המבקשת החל מחודש מאי 1994 ועד ליום 12.11.06, מועד בו פוטרה מעבודתה.
2. בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת לסכומי כסף שונים המגיעים לה, לטענתה, בקשר לתקופת עבודתה אצל המבקשת וסיומה. סכום התביעה עמד על סך 121,269 ש"ח. בנוסף, נתבעו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגובה של 48,475 ש"ח. לאחר הגשת כתב התביעה ולפני מתן פסק הדין, שילמה המבקשת למשיבה סך של 26,361 ש"ח.
3. במהלך הדיון הסמיכו הצדדים את בית הדין לפסוק לפשרה, ללא נימוקים, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 החל בבית הדין לעבודה. בהתאם להסכמה זו, ביום 28.7.08, פסק בית הדין האזורי (השופט יוסף יוספי; עב 2253/07), כי על המבקשת לשלם למשיבה סך של 44,200 ש"ח.
4. לאחר מתן פסק הדין הגישה המבקשת בקשת הבהרה. בהחלטה מיום 7.8.08, קבע בית הדין כי אין לקזז, כטענת המבקשת, מסכום הפסק את הסכומים אשר שולמו למשיבה לפני מתן פסק הדין (להלן-
החלטת ההברה).
5. המבקשת הגישה ערעור על החלטה זו ובמקביל, הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 11.9.08, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.
6. המבקשת טוענת כי שילמה למשיבה את סכום הפסק לפשרה, ומכוונת בקשתה נגד החלטת ההברה של בית הדין האזורי והנפסק בה. בנדון זה, טוענת המבקשת, כי סיכוייה לזכות בערעור טובים, שכן מתן ההבהרה על ידי בית הדין לאחר מתן פסק הדין נוגדת את סדרי הדין ומטעם זה בלבד - דינה להתבטל. המבקשת מוסיפה וטוענת כי אם תשלם את הסכום בו חויבה ותזכה בערעור, יקשה עליה להיפרע מן המשיבה, אשר היתה משתכרת אצלה כ- 5,000 ש"ח לחודש בלבד. עוד טוענת המבקשת כי בשל היותה גוף ציבורי הנמצא בקשיים כספיים עליה לנקוט בכל המאמצים כדי לשמור על כספי הציבור.
7. המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתה, המבקשת לא הצביעה על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. המשיבה מוסיפה וטוענת כי סיכויי הערעור של המבקשת קלושים, שכן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בפסיקה שניתנה על דרך הפשרה, אלא אם הוברר כי נפלה בפסק הדין טעות בולטת. לטענתה, בית הדין האזורי פסק לפשרה, בהסכמת הצדדים שהיו מיוצגים, לאחר שניתנה להם האפשרות לחקור את המצהירים בחקירה נגדית.
8. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשמדובר בחיוב כספי (ע"א 7221/01 י.ג.
רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181; ע"א 2271/05 אריבן מהנדסים ויועצים בע"מ - אנדריאס מאיר בע"מ ואח', מיום 27.7.05; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה) 623). עם זה, נקבעו בפסיקה שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק הדין אם לאו: האחד הוא סיכויי ההצלחה של המבקש והשני הוא בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב הביצוע (רע"א 6480/00
עיריית תל-אביב - יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', לא פורסם, ניתן ביום 19.11.00). כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטיה היא שלא לעכב את ביצועו אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור (ע"א 9296/03
עזרא אהרוני - יוסף מנשה ואח', פ"ד נח (2) 301, 305-304).
9.
לאחר שנתנו דעתנו לבקשה ולתגובה עליה, כמו גם לפסק הדין של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את הבקשה. המקרה שלפנינו אינו בא במסגרת החריג לכלל האמור. לא עלה בידי המבקשת להוכיח - ולו לכאורה - כי אם תשלם את הסכום בו חויבה, יקשה עליה להיפרע מן המשיבה. אשר לסיכויי הערעור, גם בעניין זה הכף נוטה לטובת המשיבה שכן ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בפסיקה לפשרה המבוססת על הסכמת הצדדים. משאלו הם פני הדברים, דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות.
10.
סוף דבר
- הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בקשר לבקשה זו, בלי קשר להליכים האחרים, בסכום של 1,000 ש"ח.
ניתנה היום ז' תשרי, תשס"ט (6 אוקטובר, 2008), בהעדר הצדדים.
___________________ _____________ _________________
השופט עמירם רבינוביץ השופטת נילי ארד השופט שמואל צור
____________________ _______________________
נציג עובדים מר יצחק שילון נציג מעבידים מר אבי ברק