החלטה בתיק בשא 5148/06

1.                   המבקשת עותרת למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת חובה בסך 15,390 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

2.                   בבקשה מיום 04.12.06 נכללו טענות רבות ושונות אשר עיקרן מפורטות בתביעה נגדית אשר תלויה ועומדת במסגרתה תובעת המבקשת את המשיב בגין העברת כספים מחשבונה לחשבון אמה.

עוד נטענו טענות כלליות ביחס להתאמת התביעה לסדר דין מקוצר ושיעור הריביות.

בנוסף נטענה טענה ביחס לקיומו של חשבון דולרי בשווי שקלי של כ-4,400 ש"ח אשר לא קוזז ע"י המשיב.

3.                   ביום 26.02.08 נחקרה המבקשת ומהחקירה עולה כי המבקשת אינה מתכחשת למסמכים עליהם חתמה אשר נועדו ליצור ערבות לחשבון האם ולאפשר לבנק לקזז תכנית חסכון מחשבונה לחשבון האם.

יובהר כי טענות המבקשת וטענות האם, אשר נדחו בהחלטתי בבש"א 1598/06, אינן מקימות ולו לכאורה טענות הגנה כנגד עצם העברת תכנית החסכון מחשבון הבת לחשבון האם.

יוער כי אין מקום לטענות בנוגע ליעד העברת הכספים שעה שהמבקשת ואמה מודעות היטב לעובדה כי הכספים הועברו מחשבון האחת לחשבון הבת בו הוקטנה יתרת החוב בהתאם.

4.                   בפי המבקשת נותרו שתי טענות בלבד. האחת כי היה מקום לקיזוז החסכון הדולרי מסכום התביעה והשניה כי בטרם העברת מלוא כספי תכנית החסכון לחשבון האם היה מקום להשארת כספים בחשבון המבקשת אשר יהיה בהם כדי לאפס את יתרת החובה בו.

יאמר כי טענות המבקשת שובות את הלב ואף את ההגיון שכן סביר הוא כי בטרם ידרש אדם לפרוע חובות בגין ערבותו ידאג לכיסוי חובותיו לאותו נושה.

5.                   אין חולק כי ההעברה מתכנית החסכון בוצעה ביום 27.11.05 וכי ניתן היה מבחינה טכנית להשאיר בחשבון המבקשת די כספים כדי לאפס את יתרת החובה.

ביום 08.10.05 חתמה המבקשת על כתב קיזוז מיוחד (במ/5) המאפשר למשיב לקזז את תכנית החסכון ולהעבירה לחשבון הנערב, חשבון "הלקוחות" כהגדרתו בכתב הקיזוז.

בטרם כתב הקיזוז נחתמה ביום 12.10.04 ערבות מטעם המבקשת לחשבון האם (במ/6) ועוד ערבות נוספת מיום 08.10.05 (במ/7).

6.                   אין להתעלם מכך כי מדובר ביחסי אם ובת ומכך כי במסמכים ניתן לראות כי צוין שחשבון האם ביתרת חובה.

לאור מכלול הנתונים לעיל האם פעל המשיב שלא כדין בהותירו יתרת חובה בחשבון המבקשת? לאור לשונו של כתב הקיזוז (במ/5) נראה כי במישור ההסכמי קמה למשיב הזכות לנהוג באופן בו נהג.

תכלית כתב הקיזוז להשאיר את תכנית החסכון "כבועה" אשר נועדה לאפשר אשראי לחשבון הנוסף של האם. לפיכך, כולל כתב הקיזוז הוראות מפורשות המאפשרות להעביר את תכנית החסכון לחשבון השוטף של המבקשת ומשם לחשבון האם גם במקרה בו כתוצאה מכך החשבון השוטף יעשה דביטורי או היתרה הדביטורית בו תגדל.

7.                   יחד עם זאת, בשלב רשות להתגונן, יש מקום לטענה כי בעשותו כאמור חרג המשיב מחובת תום הלב. לאור מכלול יחסי הצדדים ראוי היה לאפס חשבון אחד שכן אין חולק כי גם העברת מלוא החסכון לחשבון הנערב לא הובילה לאיפוס יתרת החובה בו.

מנגד, לשונו המפורשת של כתב הקיזוז ויחסי הקרבה בין המבקשת לחשבון לו ערבה מצדיקים מתן רשות להתגונן, בטענה זו בלבד, בכפוף להפקדת 10,000 ש"ח, סכום הקרוב לקרן החוב בקיזוז החשבון הדולרי.

8.                   באשר לחשבון הדולרי לא ברורה התנהגות המבקשת. על מי שחייב כספים לבנק ואף הוגשה נגדו תביעה, לפעול להפחתת יתרות החובה בחשבונו. המבקשת לא הצביעה על בקשה מטעמה לפרעון החשבון הדולרי לחשבונה ואין לה להלין על המשיב כי לא פעל בעצמו לקיזוז הסכום.

חזקה על המשיב כי לו היתה עומדת לו זכות לעשות כן היה דואג זה מכבר לבצע את הקיזוז.