החלטה בתיק בשא 4339/05

המשיב, בנק אוצר החייל בע"מ, להלן "המשיב", הגיש כנגד הנתבעים ובכללם הנתבע מס' 2 תביעה בסדר דין מקוצר בגין ערבותו להלוואות שנטלו הלווים ניסים ושולמית קורניו מהמשיב.

הלווים לא עמדו בהחזר ההלוואות, ביום 10.4.93 הוגשה כנגדם תביעה כספית בת.א 7122/03 וביום 17.11.04 ניתן כנגד הלווים, אישור ראש ההוצאה לפועל על מיצוי הליכים.

המשיב הגיש את התביעה כנגד הנתבעים לרבות המבקש, על סך של 91,931 ש"ח המורכבים מיתרת הלוואה ראשונה בסך של 50,938 ש"ח , יתרת הלוואה שנייה בסך של 10,424, והוצאות שנגרמו למשיב בשל ההליכים שננקטו כנגד הלווים בסך של 30,569 ש"ח  

טענות המבקש:

המבקש טוען כי ניתנה הלוואה לבני הזוג קורניו במרץ 2000 , למרות שהנתבעת 2 בתביעה המקורית לא הייתה שותפה בחשבון הבנק של הנתבע 1 בתביעה המקורית. לטענתו המבקש היה מודע כי הוא חותם על ערבות גם לנתבעת 2 בתביעה המקורית ולא רק לנתבע 1 בתביעה המקורית.

המבקש טוען כי לו היה יודע שערבותו היא גם לנתבעת 2 לתביעה המקורית, אזי לא היה חותם .

המבקש טוען כי לא קיבל התראה מהמשיב, 15 יום מראש לגבי פירעון ההלוואות לחשבון העו"ש של הנתבע 1 בתביעה המקורית.

המבקש טוען כי שיעור הריבית שהוחל על חובו של הנתבע 1 בתביעה המקורית, חריג ואינו פרופורציונאלי לשיעורי הריבית המקובלים.

המבקש טוען כי הוא לא נתבקש לקרוא את כתב ההתחייבות והערבות להחזרת ההלוואה הראשונה ואף לא ניתנה לו הזדמנות לעשות כן, טענתו היא כי הוחתם בצורה מכאנית כאשר חתימתו נעשתה תוך הסתמכות על הצהרותיו של הנתבע המקורי 1.

לטענתו הוא לא קיבל הודעה כמתחייב בחוק לאחר 3 פיגורים ו/ או 90 יום מהפיגורים של הנתבע 1 בתביעה המקורית בהחזר ההלוואות שהוא היה ערב להן.

לטענתו עצם פירעון ההלוואות לחשבון העו"ש משמעו הפטרתו כערב מערבותו.

עצם פירעון ההלוואות לחשבון העו"ש הגדיל באופן אוטומטי את החוב מאחר וגרם לאיחוד כלל החוב על כל מרכיביו, בין אם הוא חוב של יתרת החובה בחשבון העו"ש, בין אם הוא חוב של יתרת החובה בחשבון ההלוואות ובין אם הוא ביתרת חובה בכרטיסי האשראי. 

המבקש טוען כי המשיב לא רק שלא פעל להקטנת החוב והנזק אלא אף הגדיל את החוב בחוסר תום לב לטפיחת החוב לשיעורים חריגים ומוגזמים שלא על פי דין.

המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם.

דיון

המבקש בתצהירו, טען כי המשיב הטעה אותו וכי לא ידע שבחתימתו הוא חותם גם לנתבעת המקורית, בנוסף לנתבע מקורי.

טענה זו נסתרה ע"י המשיב, וראייה לכך היא חתימתו של הערב על כתב ההתחייבות וערבות להחזרת הלוואה מיום 3.3.00, שם מצוינים שמות הלווים בכל המקומות הנדרשים על פי כתב הערבות: הנתבעים המקורים, וחתימתו של הערב שנחתמה לאחר ששני הלווים חתמו על ההתחייבות. כמו כן טענתו כי לא הוחתם על טופס גילוי מידע לערב,אינה נכונה,  המשיב הציג את הטופס חתום על ידי המבקש מיום 10.3.00. (מש/2 )

לגבי ההלוואה השנייה

בחתימה בטופס גילוי מידע לערב נכתב בס' 5 כי הערב ערב להלוואה קיימת מיום 26.1.01, הערב ידע על קיום ההלוואה לה ערב .