הנתבעים עותרים
למחיקת התביעה על הסף ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה, בהסכמת התובעים. בהחלטתי מיום 29/2/08 הוריתי על הארכת מועד כמוסכם.
בכתב התביעה עתרו התובעים להורות כי הם בעלי 53.125% בדירה שברחוב הרוא"ה ברמת גן (שכונה "בית בירנבוים"), ואילו הנתבעים הם בעלי 46.875% מהזכויות הקנייניות, וכל זאת, בניגוד לזכויות המופיעות על גבי נסח הרישום.
בנוסף, עתרו התובעים להורות על עיכוב כל ההליכים במסגרת התביעה לפירוק שיתוף שהוגשה על ידי הנתבעים בבית משפט השלום בתל אביב עד להחלטה בתובענה הנוכחית, שתקבע את היקף זכויותיהם הקנייניות של הצדדים בבית בירנבוים.
על פי כתב התביעה, התובע 1 הוא בנו ויורשו של התובע 2, המתגורר בבית בירנבוים. בית בירנבוים מורכב ממבנה בין שני קומות כשבקומה העליונה מצויה דירה אחת גדולה, בה התגוררו התובעים ובקומה התחתונה מצויות שלוש חנויות.
על פי הנטען, הדירה פוצלה לשתי יחידות דיור, באופן שלתובעים 53.125% מהזכויות בה ולנתבעים 46.875% מהזכויות. התובעים הדגישו, כי הנסח מלשכת רישום המקרקעין אינו משקף את מצב הזכויות האמיתי בבית בירנבוים (על פי הנסח לתובעים 45.31% מהזכויות ולנתבעים 54.69% מהזכויות), אך למרות זאת, הנתבעים "נצמדים" לרישום האמור, וטענו (במענה לפניית התובעים) כי התובעים מבקשים לרכוש לעצמם זכויות בעלות, חזקה ושימוש בבניין מעבר לחלקם היחסי.
התובעים טוענים, כי בכך מתעלמים הנתבעים מהסכם שנערך בין הצדדים מיום 17/5/84 ממנו עולה כי הנתבעת 1 העבירה לתובע 2 7.8% מזכויותיה בנכס, וכל האמור בנסח רישום המקרקעין הוא למראית עין.
התובעים טענו כי עותק מההסכם צורף כנספח ז' לכתב התביעה. מעיון במסמך זה, ניתן להיווכח כי מדובר במכתב שנשלח מהנתבעים לתובעים, המאזכר את העברת7.8% מהזכויות בנכס על ידי הנתבעת 1.
בנוסף, צירפו התובעים העתקי מסמכים שנערכו במסגרת התחשבנויות בין הצדדים, מהם עולה, כי חלוקת דמי השכירות בין השנים 1979-1982 נערכה בהתאם לזכויות הצדדים בבית בירנבוים. לטעענת התובעים, למרות שבבעלותם למעלה ממחצית הזכויות, הם הסכימו לחלק את דמי השכירות בחלקים שווים בין הצדדים, וזאת בתמורה לאפשרות מגוריהם חינם בדירה.
בשלב מסויים, לאחר פטירת מר יעקב בירנבוים ז"ל (שהתובע 2 הוא עזבונו), הציע בנק דיסקונט בע"מ (שבבעלותו נכס הצמוד לבית בירנבוים) לשכור את הדירה, תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 7000$. בשלב זה, הנתבעים דרשו מהתובע 1 לפנות את הדירה לשם השכרתה לבנק, והסתמכו לשם כך על הנסח מלשכת רישום המקרקעין, ואף דרשו 54.69% מהזכויות בנכס.
התובעים השיבו, כי הם מבקשים להמשיך ולקיים את ההבנות וההסכמים בין הצדדים, ולמרות שהם בעלי 53.125% מהזכויות, הם מבקשים להמשיך ולקבל רק 50% מדמי השכירות, בתמורה לזכותם להתגורר בדירה ללא תשלום דמי שכירות.
הנתבעים סירבו להצעה זו. התובעים טוענים, כי ההסכם מיום 17/5/84, שצורף כנספח ז', עונה על דרישת הכתב המעוגנת בסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969.
בנוסף, טוענים התובעים כי הם בעלי הזכויות בשלוש חנויות המצויות בבית בירנבוים, וכל השנים, הם השכירו את אחת החנויות לצדדים שלישיים וקיבלו את מלוא דמי השכירות לעצמם, בידיעת הנתבעים ובהסכמתם. לטענתם, דמי השכירות בחנות מעולם לא חולקו לנתבעים והם מעולם לא דרשו לקבל חלק כלשהו מהם.
לפיכך, טוענים התובעים, כי קיים שיהוי ניכר בהגשת תביעת הנתבעים לפירוק שיתוף, המעיד על אמיתותה ומהותה.
התביעה לפירוק שיתוף צורפה כנספח ב' לכתב התביעה. מטענות הצדדים עולה, כי התביעה הוגשה מלכתחילה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, ולאחר מכן הועבר הדיון בה לבית משפט השלום בתל אביב, בהעדר סמכות עניינית.
בבקשתם, טוענים הנתבעים, כי הגשת התביעה לבית משפט זה, משתלויה ועומדת בבית משפט השלום תביעה לסילוק יד ולפירוק שיתוף (שהוגשה ארבעה חודשים לפני התביעה הנוכחית), מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
הנתבעים טוענים, כי לבית משפט השלום מוקנית "סמכות נגררת" לדון בסוגיית הבעלות הנובעת מהסוגיות הרלוונטיות לתביעה האמורה, וזאת בייחוד שעה שהמחלוקת בעניין הבעלות, מתמקדת בכ-8% בלבד מהזכויות בנכס.
הנתבעים מציינים, כי בקשה לעיכוב הליכים שהגישו התובעים לבית משפט השלום, נדחתה בהחלטתו מיום 4/2/08 של כב' השופט חיים טובי.
הנתבעים מציגים את גירסתם העובדתית לחלוקת הזכויות "האמיתית" בנכס, וטוענים, בין היתר, כי ההסכם שהוצג וצורף כנספח ז' לכתב התביעה, אינו הסכם מכר במקרקעין , ואינו עונה על דרישת הכתב או על דרישות גמירות הדעת והמסויימות הנדרשים מהסכם מכר, ולמעשה, התובעים אינם מצביעים על דיווח לרשויות המס או על כל פעולה אחרת שיש בה בכדי להעיד על עצם קיומה של עיסקת המכר, הנטענת בתביעה.
בנוסף, טוענים הנתבעים, כי הצדדים ערכו ביניהם התחשבנות פנימית והסכימו כי חלוקת דמי השכירות המתקבלים מהשכרת החנויות בנכס תהיה שונה מאחוזי הבעלות בנכס, וזאת "כמחווה של רצון טוב" כלפי המנוח יעקב בירנבוים ז"ל.