החלטה בתיק בשא 4277/08

1.       מבוא

          שמיעת הראיות בתיק אזרחי 1123/05 הסתיימה ביום 21.2.08 ובסופה ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומי טענות הצדדים בכתב.

          בבקשה שלפני עותרת המבקשת (התובעת) להרשות לה הבאת ראיות נוספות מטעמה.

          המשיב מתנגד בתוקף לבקשה.

2.       הבקשה ונימוקיה

          א.      המבקשת עותרת להרשות לה הבאת ראיות נוספות מטעמה, היינו: תצהיריהם של מר אלברט (אבי) אוחיון, מנכ"ל המבקשת ומי שהעיד במסגרת התביעה;  ומר אודי בן שימול, לשעבר סמנכ"ל כספים במבקשת; תמלול מקצועי של כל אחת מחמש ההקלטות של השיחות שבהן השתתפו ה"ה אוחיון ובן שימול; כן ביקשה המבקשת לזמן לעדות את מר איתן אופיר, מנהל סניף כיכר רבין בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, את מר זיידלר ואת הגב' ליסאואר, שהשיחות עימם הוקלטו, כדי להיחקר על שיחותיהם המוקלטות.

          ב.       המבקשת טענה בבקשתה כי בימים 17.9.07, 18.9.07, 24.9.07, 8.10.07 ו- 14.10.07, התקיימו שיחות בין נציגיה למנהלים בכירים בבנק מרכנתיל דיסקונט אודות התביעה שבתיק אזרחי 1123/05.

          לטענת המבקשת השיחות "(...) התקיימו לצורך עריכת "בירור" בבנק מרכנתיל בדבר התביעה דנן, וזאת על פי הוראתו של יו"ר דירקטוריון בנק מרכנתיל דיסקונט שהינו גם יו"ר דירקטריון הנתבעת".

          ג.       המבקשת טענה כי ההקלטות שצירופן מבוקש נערכו ע"י אחד המשתתפים בשיחה ולפיכך אין המדובר בהקלטה פסולה על פי חוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979.

          ד.       המבקשת טענה כי התצהירים, ההקלטות ועדויות האנשים המוקלטים "רלבטים מבחינה מהותית לתובענה זו".  לטענת המבקשת -

" ההקלטות מראות, בין היתר, כי הנתבע ממשיך לנסות ולהתנכל לתובעת (או לחברות אחיות בקבוצה), אשר כל עוונה היה בהגשת תביעה לבית משפט, שהוא הגורם המוסמך לעריכת "בירור" באשר לעובדות השנויות במחלוקת".

                   המבקשת הוסיפה וטענה כי  -

"(...) מתוכן דברי עובדי בנק מרכנתיל דיסקונט, אשר לא ידעו כי הינם מוקלטים ולפיכך דיברו בחופשיות רבה, ניתן ללמוד על מהימנותם של הדברים ובפרט על קיומה של הוראה מאת יו"ר הדירקטוריון, כמו גם על העובדה שהעובדים ביצעו החלטה שלא היו שותפים לקבלתה ואף שלא הסכימו עימה".

          ה.      עוד טענה המבקשת כי הואיל וה"ה אופיר, זיידלר וליסאואר הינם עובדי בנק מרכנתיל דיסקונט ואינם מצויים בשליטתה, ובמיוחד נוכח העובדה שעדים אלה הוקלטו ללא ידיעתם, וכפי הנראה לא יאותו לשתף פעולה עם התובעת כנגד יו"ר הדירקטוריון של הבנק בו הם מועסקים, לא מוגשים תצהירים מטעמם בנוגע לתוכן ההקלטות, ומבוקש זימונם לשם חקירתם על תוכן ההקלטות.

          ו.       המבקשת הבהירה כי היא חוזרת על טענותיה שנטענו במסגרת בש"א 2914/08 (בקשתה של המבקשת לאפשר לה הגשת שני תצהירים של ה"ה אלברט אוחיון ואודי בן שימול שבהם הם מתייחסים לשיחות שהיו להם עם שלושת נציגי הבנק, אופיר, זיידלר וליסאואר), לענין עיתוי הגשת הבקשה. לטענתה "מי שבחר להפעיל לחצים פסולים על התובעת היתה הנתבעת, היא שבחרה גם את העיתוי לכך (ערב ישיבת ההוכחות הראשונה בתיק זה!) ולפיכך מוטב לנתבעת כי לא תטען טענות בדבר עיתוי הבאת ההקלטות בפני בית המשפט הנכבד".

3.      טענות המשיב (הנתבע)

          א.      המשיב מתנגד לבקשה ומבקש לדחותה. לטענתו, הבקשה אינה אלא "נסיון עקר (...) לבצע מקצה שיפורים בבקשה שנדחתה זה מכבר על ידי כב' בית המשפט (בש"א 2914/08) ושגם עתה מטרת הבקשה היא להכשיר עדויות שמיעה שאינן קבילות ושלא יתרמו מאום להכרעה בתיק לגופו של ענין, אלא להיפך - יאריכו ויסרבלו את הדיון ויובלי להשחתה של זמן שיפוטי יקר".

          ב.       המשיב טען כי הראיות שהמבקשת עותרת להוסיף אינן רלבנטיות כלל לבירור עילת התביעה. שכן, עילת התביעה עוסקת בליווי פיננסי שהסתיים בשנת 1999 ועל שום כך היה על המבקשת (התובעת) לשכנע את בית המשפט בצידקת "טענת המופרכת כי הבנק אז את התחייבויותיו".  ממילא, על כן, אין רלבנטיות לראיות אותן מבקשת המבקשת להגיש, על כך שהבנק, נתן, לכאורה, הוראה לבנק מרכנתיל לערוך בירור אודות התביעה.

          ג.       המשיב הלין על כך שהמבקשת צירפה לבקשתה את הראיות שהיא מבקשת את רשות בית המשפט לצרפן. למרות זאת, טען המשיב, החומר שצורף דווקא תומך בדחיית הבקשה "שכן עיון בו מגלה כי אין בחומר את מה שהתובעת  מבקשת למצוא בו".