החלטה בתיק בשא 4187/05

לפני בקשה למתן רשות להגן.

המשיב, בנק איגוד לישראל בע"מ, להלן: "המשיב" הגיש כנגד הנתבעים:הנתבעת 1, חברת ד.מ. או"ש רזגד (1986) בע"מ להלן "הנתבעת" והנתבעים 2-4, שוורץ צבי, שוורץ לאה, שוורץ חיים, להלן: "המבקשים" תביעה בגין חוב כספי שהצטבר בחשבונה של הנתבעת אצלו, ובגין ערבותם של המבקשים כלפיו לכל חובות הנתבעת ללא הגבלה בסכום.

הנתבעת לא הגישה בקשה למתן רשות להגן וביום 4.4.05 ניתן כנגדה פסק דין.

טענות המבקשים:

המבקשים הינם בניו ואשתו של המנוח מרצל שוורץ ז"ל, אשר הקים את הנתבעת והיה בעל מניות בה.

יתרת המניות היו בבעלות המבקשת לאה שוורץ רעייתו. המבקשים מודים כי חתמו על כתב הערבות, אך עשו כן, על מנת לשחרר את אימם מערבותה לחשבון הנתבעת.

בנוסף, טענו כי אינם בעלי ענין בנתבעת כהגדרתו של מונח זה ועל כן, הינם ערבים יחידים וזכאים להגנות המוקנות לערב יחיד בחוק הערבות.

המבקשת, רעייתו של המנוח הוסיפה וטענה כי חתמה על מסמכי הערבות בביתה בלא שקיבלה כל הסבר לגבי מהותו של המסמך עליו חתמה, ועל כן, סברה שמדובר במסמכים פורמאליים בלבד.

המבקשת אף טענה כי לא היתה מעורבת בעסקי הנתבעת והתובע אף אינו מכיר אותה.

המבקשים טענו כי הינם פטורים מערבותם בשל היותם ערבים יחידים וסכום הערבות לא נקוב כסכום קצוב.

הצדדים נחקרו והגישו סיכום טענותיהם.

דיון:

המבקשים בחקירתם ניסו לגמד את מעמדם בנתבעת.

אין חולק כי המנוח אביהם הוא זה שהקים את הנתבעת והיה בעל מניות עיקרי.

אין גם מחלוקת כי בניו המבקשים 2 ו-4, לא ירשו את מניות המנוח בנתבעת ובאלו זכתה המבקשת 3.

סעיף 19 לחוק הערבות מגדיר בעל ענין: "(הגדרת ערב יחיד לא שונתה מתיקון תשנ"ב).

בעל ענין  בתאגיד מוגדר בחוק נירות ערך תשכ"ח - 1981 להלן: "החוק" "מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי. מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי...".

בענייננו, הוכח, כי המבקשת מס' 3 היתה בעלת מניות עובר לפטירת המנוח, ולאחר מותו, ירשה את מניותיו בנתבעת כך שהפכה לבעלת מניות עיקרית בנתבעת (פ' עמ' 5).

המבקשת מס' 3 הודתה כי מינתה את בניה, המבקשים 2 ו-4 כדירקטורים בנתבעת (פ' עמ' 4).