בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
327-07
13/05/2007
|
בפני השופט:
אילן סופר רשם
|
| - נגד - |
התובע:
1. ירוק כהה בע"מ
2. אורן לוי
3. ירוק כהה סחר (2003) בע"מ
|
הנתבע:
קניטר סבטלה
|
| החלטה |
1. בפנינו בקשה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה בערעור.
2. בבית הדין האזורי התבררה תביעתה של המשיבה כנגד המערערים (עב (ב"ש)3176/04 כב' השופט משה טוינה). המשיבה עבדה בחנות אשר המערערת 1הפעילה אותה, המערער 2 היה מנהל המערערת 1, ואילו המערערת 3 הינה חברה אחרת שהמערער 2 הקים. המשיבה ביקשה לחייב את המערערים בתשלום פצויי פיטורים, דמי הבראה, פצויי חופשה, והפרשי שכר. בית הדין קמא קיבל את מרבית התביעה, חייב את המערערים1 - 2 בתשלום כל הרכיבים, אך דחה את התביעה כנגד המערערת 3 (פס"ד מיום 19.6.06).
3. המשיבה טוענת כי המערערים לא שילמו את פסק הדין, והליכי ההוצאה לפועל שנקטו העלו חרס. באם לא יחייב בית הדין את המערערים בתשלום הערובה, תאלץ המשיבה לשאת בהוצאות נוספות שלא לצורך.
4. המערערים הגיבו לבקשה וטענו כי סיכויי הערעור טובים במיוחד בכל הקשור להרמת המסך שנעשתה והביאה לחיוב אישי של המערער 2.
אין לפגוע בזכות המערערים לערער ונוסף על כך המשיבה חוייבה בהוצאות בגין תיקון כתב התביעה ועד היום לא שילמה אותן ועל כן המערערת רשאית לקזז הוצאה זו מסכום פסק הדין.
5.
הכרעה:
זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית, הניתנת לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו. היא הבסיס והתשתית לשיטת המשפט (עע 1424/02
פתחי אבו נסאר נ'
SAIMT PETER IN GALLICANTU(עבודה ארצי) לג (54) 38).
לצד הכלל הנ"ל רשאי בית המשפט או הרשם כאמור בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, לצוות על תובע ליתן ערובה להוצאותו של הנתבע. התקנה מכוונת למנוע הגשת תביעות סרק. השיקולים המנחים המרכזיים בכל הקשור לחיוב בערובה הם - סיכוי ההצלחה בתביעה והשיקול המשמעותי של יכולת גביית הוצאות מהנתבע (רעא 544/89
אויקל תעשיות נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פד מ"ד (1) 647).
תקנה 519 אומצה בפסיקת בתי הדין לעבודה, תוך מתן משקל למיוחד במשפט העבודה (דבע נה 3-218
עלי איוב הדיה נ' שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391, 394). ככלל כאשר העובד הוא תושב ישראל - לא תוטל עליו חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים, והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות ההוצאות.
6. בקביעת סכום הערובה וסוגה יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות של המערער לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו. בקביעת סכום הערובה יש לנהוג במתינות, ובהתחשב בגובה ההוצאות אותן מטיל בית דין זה בהליכים בפניו, ולא בגובה ההוצאות אותן חוייב המערער לשלם בפסק הדין של הערכאה הראשונה (עע (ארצי) 251/03
דוד אילוז נ' מישל הסעות בע"מ, מיום 22.6.2004).
7. לאחר עיון בבקשה ובתגובה וכן בפסק הדין של בית הדין קמא, דין הבקשה להתקבל. בחינת סיכויי הערעור מלמדת שאינם גבוהים וזאת בשים לב לנושאים בהם עוסק כתב הערעור. ראשית, עניין הרמת המסך. טענה זו טובה כלפי המערער 2 אך אין היא מעלה או מורידה דבר מחיובי המערערת 1 לגביה לא נאמר דבר ומבחינה זו אין כל ערעור כנגד מרבית החיובים בהם חוייבה. הרמת המסך נעשתה על בסיס הקביעה שהמערערת 1 הפסיקה את פעילותה בעקבות קשיים כלכליים והותירה אחריה חובות בסדר גודל של מליוני ש"ח (סעיף 11 (ה) לפסק הדין).
יתרת חוב לא שנויה במחלוקת לא שולמה למשיבה, (סעיף 11 (ז) לפסק הדין)
בעקבות קריסת המערערת 1 הוקמה המערערת 3, (סעיף 11 (א) לפסק הדין), המערער 2 לא פעל בשום דרך לפרוק המערערת 1 כדי שעובדיה יוכלו למצות זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי (סעיף 11 (ט)). כל אלו מצדיקים הרמת מסך.
הנימוק השני של הערעור מתיחס לכך שהמשיבה לא חוייבה בתשלום הודעה מוקדמת למרות שהתפטרה. בית דין קמא התיחס לטענה זו בסעיף 15 לפסק דינו וקבע כי בנסיבות בהן לא שולם שכרה האחרון של המשיבה ושכרה שולם באופן קבוע באיחור, אין לחייבה במתן הודעה מוקדמת.
לא יכולה להתקבל טענת המערערת בנקודה זו כי שכר המשיבה לחודשים אלו בא על חשבון הודעה מוקדמת שקיזזו מהמשיבה. טענה זו לא התקבלה על ידי בית הדין קמא לאחר שנקבע כי המערערים לא זכאים להודעה מוקדמת מאת המשיבה.
הנימוק השלישי שעוסק בו כתב הערעור קשור לאי חיוב המשיבה בהוצאות המערערת 3. בעניין זה, לא מצא בית הדין קמא לחייב בהוצאות ובכך ממעטת ערכאת הערעור להתערב. משכך, סיכויי הערעור אינם גבוהים.
8. כפי שניתן ללמוד מבקשת המשיבה, פסק דין לא שולם, אף לא בחלקו על ידי מי מהמערערים, גם לא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. נכון הוא שאין לחסום את המערערים מלפנות לערכאות, אך אין זו זכות מוחלטת. איזונה של זכות זו מול זכותה של המשיבה להיפרע מהמערערת בגין הוצאותיה בערעור, מחייב קבלת הבקשה.
9. אשר על כן, המערערות יפקידו בקופת בית הדין סכום במזומן של 5,000 ש"ח או ערבות בנקאית בסכום זהה עד ליום 5.6.2007. בהעדר הפקדה במועד, ימחק הערעור ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום כ"ה באייר תשס"ז (13 במאי 2007) בהעדר הצדדים.