החלטה בתיק בשא 2037/08

התובעים מבקשים להפריד את הדיון בהודעת צד ג' מהדיון בתביעתם, על דרך מתן הוראה לפיה הודעת צד ג' תידון רק לאחר מתן פסק דין בתביעה, וצד ג' תהא רשאית ליטול חלק פעיל בהליכים שבין התובעים לנתבעת, ככל שתרצה בכך.

התביעה הוגשה בגין נפילת אבני חיפוי מקירות הבניין בו מתגוררים התובעים, אל עבר חניית הבניין ומרפסת אחת הדירות. הנתבעת היא החברה שיזמה והקימה את הבניינים נשוא התביעה. התובעים טענו, כי בדיקות מומחים שהתבצעו גילו שאופן ביצוע חיפוי הדירות בבניינים האמורים היה לקוי ורשלני, תוך התעלמות מההנחיות שניתנו לנתבעת על ידי אינג' עמי בוך.  התובעים עתרו למתן צו עשה המורה לנתבעת לפרק את כל החיפוי של הקירות החיצוניים בבניין, ולבצע חיפוי מחדש, וכן למתן צו עשה המורה לנתבעת לתקן את כל הליקויים בבניין.

הנתבעת שלחה הודעת צד ג' כנגד חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, שהיתה במועדים הרלוונטיים לתביעה המבטחת שלה, ובמסגרת זאת, ביטחה את הפרוייקט ב"פוליסת ביטוח עבודות קבלניות" או ב"פוליסת כל הסיכונים" שכללו, בין היתר, כיסוי ביטוחי בגין אובדן או נזק שייגרמו לפרוייקט המבוטח או לחלק ממנו, או בגין חבותו של המבוטח לצדדים שלישיים.

בהודעת צד ג' נטען, כי לקראת השלמת הבניה או בסמוך לכך, התגלו נזקים במעטפת החיפוי החיצוני בבניינים נשוא הפרוייקט, שהתבטאו, בין היתר, בכתמים שחורים שהופיעו על אבני החיפוי וכן בהיסדקות והתפוררות של חלק מהאבנים. בדיקות שנערכו גילו כי מקור התופעה בנזקים או כשלים שאירעו במהלך תקופת הבנייה.

הנתבעת טענה, כי היא מסרה לצד ג' הודעות על גילוי הנזקים על פי הפוליסות, אך עד כה טרם התקבלה עמדתה לפניות. לטענתה, על פי הדין, היתה צד ג' מחוייבת לשלם לנתבעת תגמולי ביטוח או לפרט את כל נימוקי דחיית התביעה בהזדמנות הראשונה שהיתה לה, ומאחר שלא עשתה כן, היא מנועה מלהעלות נימוק נוסף לדחיית התביעה.

הנתבעת טענה כי על צד ג' לשפותה בגין כל העלויות, ההוצאות או התשלומים בהם תשא כתוצאה ממתן צו עשה או סעד אחר בתביעה העיקרית, לרבות בגין תיקון, פירוק או החלפת אבני החיפוי בבניינים נשוא התביעה.

בכתב ההגנה, טענה צד ג' כי אין כיסוי ביטוחי לנזק נשוא התביעה.

בבקשה הנוכחית, טוענים התובעים, כי בירור המחלוקת בהודעת צד ג' יחד עם בירור המחלוקת בין הנתבעת לצד ג' בדבר תחולת הפוליסה וקיומו של כיסוי ביטוחי, יוביל לסירבול והתארכות הדיון בתביעה העיקרית. לעומת זאת, ההכרעה בתביעה העיקרית, בפני עצמה, יכולה להיעשות ביעילות ותוך זמן קצר יחסית, וזאת לאור אופי הסכסוך והצורך בהכרעה מהירה לנוכח הסכנות הטמונות בבניינים הקיימים. 

התובעים מבקשים להורות כי צד ג' תהיה רשאית ליטול חלק פעיל בהליכים שבינם לבין הנתבעת, ככל שתרצה בכך, כך שהפרדת הדיון בין התביעה העיקרית להודעת צד ג' לא תקפח את זכויותיה. 

תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת-

"בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1)    כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2)    כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3)    כששאלה או פלוגתה בין בהנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי".

ניתן להיווכח, כי הודעת צד ג' הנוכחית, נופלת למסגרת המקרים המעוגנת בתקנה 216(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, באופן דומה להודעות צד ג' אחרות המוגשות כנגד חברת ביטוח, בגין זכות נטענת לשיפוי.

לפיכך, הגשת הודעת צד ג' בהליך הנוכחי, היא תקינה לחלוטין מבחינה דיונית, ומהווה את ההליך הראוי לעתירה לסעד השיפוי.

בפסיקה נקבעו שלוש מטרות שניצבות ביסוד הודעת צד ג'-

(א)    כבילת הצד השלישי להכרעה בתובענה;

(ב)     הבאת הסכסוך בין הנתבע והצד השלישי לידי גמר תוך הדיון בתביעה העיקרית;