החלטה בתיק בשא 183079/07

התנגדות לביצוע שטר.

לאחר שהמשיבה ויתרה על זכותה לחקור את המבקש על תצהירו, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה יסמכו טענותיהם בכתב.

טענות המבקש בהתנגדות:

בשנת 1991 רכש מעובד בעיתון מעריב קו לחלוקה של עיתון מעריב באזורים כפר ויתקין, חופית, ביתן אהרון, בת חן וצפון נתניה.

במשך 16 שנים הפיץ המבקש את העיתון, ובמהלך השנים הרחיב את קו החלוקה, תוך השקעה ועמל, בהפצת העיתון והרחבת מספר המנויים.

החלוקה היתה מדלת לדלת תוך עידודה של המשיבה.

למרות שלטענתו הוסכם כי החלוקה תתבצע על ידו, המשיבה החלה להתחרות בהפצת העיתון על ידי טלמרקטינג באזורים בהם המבקש מחלק את העיתון.

לטענתו נגרמו לו נזקים כבדים, כאשר הוא ממשיך לחלק את העיתון ומספר המנויים יורד ומצטמצם - בשיא עמד הקו על 185 מנויים על בסיס יומי ועוד 100 מנויים על בסיס סוף שבוע (רווח חודשי של כ- 15,000 ש"ח) . בחודשים האחרונים ירדה התפוצה ונשארו פחות מ- 30 מנויים (רווח חודשי של 1000 ש"ח).

המבקש טוען שהיה נוהג להזמין כמות גדולה של עיתונים, ומאחר והתמעטו מספר המנויים, לא יכול היה להחזירם למשיבה.

את השיקים מסר לאור חובו בכרטסת החוב במחסן המכירות בנתניה - 1,000 ש"ח שולמו במזומן, ולאחר מכן ניתנו 6 שיקים לסגירת החוב בסך של 3,000 ש"ח כל אחד בסכום כולל של 18,000 ש"ח (להלן: "השיקים הראשונים").

לאחר שהמבקש מסר את השיקים למשיבה, הודיעה לו המשיבה כי היא מפסיקה לעבוד עמו.

המבקש ציין בסיכומי טענותיו שהשיקים הראשונים הוחלפו על ידו לאור שהיה חשש שלא ייפרעו עקב מצבו הכלכלי, אולם למרות זאת השיקים הראשונים שהוחלפו באחרים - אלו המבוצעים בתיק זה - לא הוחזרו לידיו.

דיון

הלכה היא שבבחינת ההתנגדות, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה. אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו (ראה י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 676 וא' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) עמ' 385). דלתות בית המשפט תפתחנה בפני המבקש אם תצהירו, שלא התמוטט בחקירתו הנגדית, מגלה הגנה דחוקה בפני התובענה (ראה למשל ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פד"י ל"ט(1) 511, 518). בשלב הדיון בבקשה בית המשפט לא צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, אלא עליו לצאת מן ההנחה שיש אמת בדברי המבקש ואין לו צורך לבחון את מהימנותו (ראה ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321 וגם ע"א 544/81, 604 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד ל"ו(3) 518, 521). ברם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות וכלליות בתצהירו ועליו להתכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מתבססת הגנתו (ראה לדוג' ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765 ודברי השופט בר אופיר בספרו סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שמינית, 2006 ) 155).

למבקש שתי טענות עיקריות - האחת, כי המשיבה הפרה את החוזה לבלעדיות עמו וגרמה לו נזק, והשנייה - לגופו של חוב, כי ההמחאות שהוצגו הן המחאות חלופיות וההמחאות הקודמות לא הוחזרו לו, כך שבידי המשיבה גם השיקים הראשונים וגם השיקים המבוצעים בתיק.

לעניין ההפרה החוזית - המדובר בתביעה שטרית. הטענות שהועלו על ידי המבקש לגבי הפרת הסכם הבלעדיות, אם וכלל והיה, והנזקים שלכאורה נגרמו לו, אינן יכולת לשמש מגן בפני התביעה השטרית.

עוד יצויין שלעניין הנזק טענותיו כלליות, סתמיות ובלתי קצובות. לא ניתן להבין מהו סכום הנזק, אם בכלל, שנגרם לו על ידי ההפרה הנטענת מטעמה של המשיבה.

כפי שציינה המשיבה בסיכומיה, "הרי לכל היותר זכאי היה המבקש להגיש תביעה נפרדת, אולם לא להתגונן כאן".

גם אם ניתן היה לראות בטענות המבקש כטענת קיזוז - הרי לא ניתן לדעת מהו הסכום לקיזוז באשר הסכומים אינם מפורטים כלל.

לגבי הטענה השנייה - ניתן להבין את העתירה גם כאילו המדובר בטענת פרעתי, או כי המדובר בשיקים חלופיים לשיקים הראשונים, ולכל היותר חובו של המבקש כלפי המשיבה עומד על סך של 19,727 ש"ח.