בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
174758-05
15/12/2005
|
בפני השופט:
עידית ברקוביץ'
|
| - נגד - |
התובע:
אסייג (אלקסלסי) תמי
|
הנתבע:
סיאני שרה
|
| החלטה |
בקשה להארכת מועד.
כללי
1. בשנת 1996 הגישה המשיבה לביצוע מספר שיקים. ביום 12/2/97 צורפה המבקשת כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל, בשל ערבותה לפירעון השקים מכוח חתימתה בגב השקים.
התנגדות המבקשת הוגשה ביום 18/8/04.
סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, נכון למועד הגשת ההתנגדות: 153,605 ש"ח.
תמצית טענות המבקשת
2. המבקשת טוענת כי בפועל לא הומצאו לה בקשה להוספת שמה כחייבת בתיק ההוצאה לפועל, לא החלטה לעניין זה ולא אזהרה.
המבקשת נסמכת על "חשיבות העניין", כאשר טענתה העיקרית היא כי אינה חתומה על השקים, כי בשקים בוצעו שינויים וזיופים וכן טענת פירעון.
המסגרת המשפטית
3. הואיל והמועד להגשת התנגדות נקבע בתקנות, יש צורך ב"טעם מיוחד" להצדקת האיחור בהגשת ההתנגדות.
רבות נאמר ונכתב לעניין סוגיית ה"טעם המיוחד". היטיב לבטא את הדברים כב' השופט בועז אוקון בשפתו הציורית:
"טעם מיוחד כמוהו כשקית - היא אינה עומדת עד שלא יוכנס לתוכה משהו..." ובהמשך:
"טעם מיוחד הוא עדיין מעיל הקסמים המייחד את הטעמים המבססים הארכת מועד, אך קשה להצביע על שיטתיות כוללת בהגדרתו".
עיון בפסק הדין מלמד כי חל ריכוך מסוים בדרישה הנוקשית למתן "טעם מיוחד", כאשר כל מקרה נבחן לגופו תוך התייחסות לנסיבותיו המיוחדות.
(ראה: ע"א 6842/00 ידידיה נגד סול קסט, פד"י נ"ה(2) 904).
דיון ומסקנות
4. בפני בית המשפט הוצג אישור מסירה למבקשת מיום 24/2/97 (מוצג מש/3). אישור המסירה נשלח לכתובת: "זלמן ארן 10/3 אשדוד" ונחתם על ידי "אלברט". המבקשת אישרה כי במועד הרלבנטי התגוררה עם הוריה וכי שם אביה - "אלברט".
5. מסירה לידי בן משפחה, המתגורר עם המבקשת ואשר נחזה להיות מעל גיל 18, מהווה מסירה כדין (תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967, ותקנה 105 לתקנות ההוצאה לפועל).
6. טוענת המבקשת, כי אמנם התגוררה ברח' "זלמן ארן" באשדוד אולם לא בדירה מס' "10/3" אלא בדירה מספר "10/5".
טעות שנפלה ברישום שגוי של מספר הדירה, אינה פוגמת בהמצאה, כל עוד המסירה בפועל בוצעה בכתובת הנכונה. מעבר לכך. גם בהנחה שנפל שיבוש קל במספר הדירה, אין בכך כדי לשנות מן העובדה כי המסירה בוצעה לידי האב, עימו התגוררה המבקשת. למעשה, אין דרישה לכך שהמסירה תבוצע דווקא בכתובת המגורים, אלא די במסירה לידי בן משפחה הגר עם המבקשת, אף אם המסירה לא בוצעה בדירת המגורים. מטעם זה, אין מקום לקבל את טענת המבקשת לעניין דיוק במספר הדירה.
מכאן שההמצאה מיום 24/2/97 מהווה המצאה כדין.
7. טוענת המבקשת כי לא קיבלה את האזהרה ולא ידעה אודות תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדה עד שנת 2004.
ההנחה שביסוד האפשרות לבצע תחליף המצאה לבן משפחה, היא כי המסמך שנמסר לאותו בן משפחה יועבר על ידו לבעל הדין. אלא, שהנחה זו ניתנת לסתירה מקום שבו מוכיח בעל הדין כי לא קיבל את המסמך.