החלטה בתיק בשא 172883/08

בקשה להעברת התובענה לבית משפט השלום בבאר שבע (להלן: " הבקשה").

כללי

1.      המשיבה הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת לתשלום הסכום של 11,906 ש"ח.

2.      המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן (תיק בשא 172882/08), והעלתה אף טענה לפיה בית המשפט בתל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה, והגישה אף בקשה מתאימה, היא הבקשה לפני.

3.      במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי הסמכות היא לבית המשפט השלום בבאר שבע, וזאת מאחר והיה על המשיבה להגיש את התביעה לבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמאצ מקם עסקה של המבקשת.

4.      נטען שהסמכות המקומית נקבעת על פי החלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות") ומשנכתב בסעיף 7 לכתב התביעה כי המשיבה בחרה לבסס את טענתה בדבר סמכות בית המשפט בתל אביב מכח חלופה 3 (3) לתקנות (המקום שנועד לקיום ההתחייבות), הרי כל עוד לא תיקנה המשיבה את כתב התביעה, הרי היא מנועה להעלות כל חלופה אפשרית נוספת אחרית, אשר מכוחן תבקש לבסס את סמכות בית המשפט בתל אביב.

לשיטת המבקשת הרי בנסיבות אלה, אין לקבל האמור בסעיף 7 לכתב התביעה, מאחר והטענה אינה מעוגנת בטופס הזמנת השירות (נספח א לכתב התביעה) שלא מצויין בו כלל מהו המקום שנועד לקיום ההתחייבות.

5.      עוד נטען כי בעניינו מצביעים כל הפרמטרים שהמקום שנועד לביצוע ההתחייבות במקום עסקה של הנתבעת, בעיר נתיבות (שבאזור שיפוטו של בית המשפט בבאר שבע).

6.      מנגד, הוגשה תגובת המשיבה לפיה יש לדחות את הבקשה: לשיטתה, מאחר והסמכות המקומית נקבעת על ידי הוראות תקנות 3-6 לתקנות ואם נתונה לבתי משפט שונים הסמכות לדון בתובעה, הרי בידי התובע הברירה לאיזה בית משפט לדון בתובענה, ומשציינה המשיבה, בסעיף 7 לכתב התביעה כי לבית המשפט בתל אביב הסמכות המקומית לדון בתובענה לאור המקום שנועד לקיום ההתחייבות (משרדי המשיבה בגבעתיים), ועת עסקינן בתביעה כספית הרי משמעות הביטוי "המקום שנועד לקיום ההתחייבות" הוא המקום שנועד לתשלום הסכפים, ועל פי העקרון שהחייב מחוייב לחפש אחרי בעל החוב - הרי על המבקשת לשלם את סכום החוב נשוא התובענה במשרדי המשיבה בגבעתיים, ולכן לבית משפט זה הסמכות לדון בתבוענה.

דיון והכרעה

7.      אכן, צודקת המשיבה כי במידה ולבתי משפט שונים סמכות מקומית לדון בתובענה שאינה כולה במקרקעין, רשאי התובע לבחור את מקום השיפוט. אולם משבחר התובע להגיש תביעה בבית משפט זה, יש לבחון את טענות התובע, ולבחון מדוע בחר דווקא במקום זה ולא אחר; לשם כך אף נקבע בתקנה 9 (6) לתקנות כי יש לפרט בכתב התביעה את העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה.

8.      במקרה דנן ציינה המשיבה בסעיף 7 לכתב התביעה כי לבית משפט השלום בתל אביב " הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה, לאור סכומה ולאור המקום שנועד לקיום ההתחייבות, במשרדי התובעת בעיר גבעתיים". הא ותו לא.

9.      לפיכך - משבחרה המשיבה להשתית את עניין הסמכות המקומית על חלופה זו, הרי גם אם קיימת חלופה נוספת בהתאם להוראות תקנה 3 לתקנות המקימה לבית משפט זה הסמכות לדון בתובענה, המשיבה תהא מושתקת המשיבה מלהעלות עניין זה, ולכן יש לבחון האם אכן בענייננו מתקיימת החלופה אותה בחרה המשיבה.

10.  כתב התביעה שהוגש הוא בגין אי תשלום עבור שירותי המשיבה אותם הזמינה המבקשת  בנספח א' לכתב התביעה. מעיון בנספח א' הנ"ל לא צויין  שהמקום לקיום ההתחייבות הוא דווקא כטענת המשיבה. לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי מקום ביצוע ההתחייבות הוא במקום עסקה של המבקשת (מקום קבלת השירות, מקום התקנת התוכנה) כטענת המבקשת, אולם יחד עם זאת, בהתאם להוראות הדין המהותי, הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 הרי חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו יש לקיים במקום עסקו של הנושה (ראה סעיפים  44 ו- 61 לחוק החוזים) - לפיכך, על המבקשת לשלם את סכום החוב במשרדי המשיבה בגבעתיים, הנמצאת באזור שיפוטו של בית משפט זה.

11.  לגבי טענות המבקשת בבקשה, שאינן מגובות בתצהיר, ובמיוחד לאור הטענה התאורטית לגבי מסירת שיק, הרי אינן רלוונטיות, והן נדחות.

12.  סברתי שיהיה זה נכון בנסיבות בקשה זו אף להזכיר את דברי בית המשפט העליון ב רע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פ"ד מט (2), 731 לפיהם: " במדינה קטנה כבמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכות מקומית של בית משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות".

13.  לסיכום - לבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתובענה, והבקשה להעביר התיק לבימ"ש בבאר שבע נדחית.

הוצאות בקשה זו בכפוף לתוצאות בהליך העיקרי.

ישיבת יום 21.12.08 תתקיים כסדרה.

ניתנה והודעה היום, י"ג תשרי תשס"ט (12.10.08) בלשכתי, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.