ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
172003-07,48787-05
19/09/2007
|
בפני השופט:
אביגיל כהן
|
| - נגד - |
התובע:
עמרם אגמון
|
הנתבע:
1. עזבון המנוח יאיר רונן ז"ל.
2. נינה רונן
3. איה בר-רונן
4. עופר רונן
|
| החלטה |
1. בתיק העיקרי שבפניי מצויות שתי תביעות. תביעה כספית אשר הגישה המשיבה 2 נגד המבקש בתביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי המבקש נגד המשיבים 1-4.
מהות התובענה אשר הוגדרה על ידי המבקש היא מתן חשבונות וסעד הצהרתי.
- עפ"י החלטת כב' השופטת מארק הורנצ'יק מיום 25.4.07 בבש"א 157550/06 הופרד הדיון בין התביעה העיקרית לבין התביעה שכנגד.
3. הבקשה שבפניי היא "בקשה דחופה לצו מניעה זמני ולצו עיקול", אשר הגיש המבקש - התובע שכנגד, נגד המשיבים - הנתבעים שכנגד ונגד חב' ברנר יועצים בע"מ.
4. הבקשה הוגשה ביום 2.9.07 והמבקש ביקש כדלקמן:
(1) ליתן צו מניעה זמני המורה למשיבים להימנע מלעשות ו/או להמשיך לעשות כל פעולה ו/או עסקה ו/או העברה ו/או שינוי בכל צורה ביחס לזכויות הרשומות על שם המשיבה 2 בנכסים הבאים:
חנות הידועה כגוש 6954 חלקה 193 תת חלקה 1 בת"א (להלן: החנות).
המשרדים ברח' אהליאב 6 ברמת גן הידועים כגוש 6207 חלקה 796 תת חלקה 5.
משרדים ברח' בצלאל 28 ברמת גן הידועים כגוש 6207 חלקה 627 תת חלקה 11 ו-12.
(2) ליתן צו מניעה המורה לרשם המקרקעין להימנע מלרשום כל עסקה ו/או דיספוזיציה ו/או הערת אזהרה לגבי כל הנכסים המצויינים בסעיף 1, וכן לרשום צו מניעה לגבי כל אחד מהנכסים.
(3) ליתן צו עיקול על כל הכספים המצויים בידי המשיבה הפורמלית (
להלן: ברנר יועצים) המגיעים ו/או האמורים להיות מועברים למשיבה 2 ו/או לכל מי מטעמה במסגרת עסקה שנעשתה למכירת זכויות המשיבה 2 ביחס לחנות.
5.
תמצית טענות המבקש:
(1) המבקש טען בכתב התביעה שכנגד כי הוא היה שותף ב-30% מכל עסקי השותפות, המניות בתאגידים, הזכויות לנכסים וכו' שהיו למנוח יאיר רונן ז"ל (
להלן: המנוח), שהמשיבה 2 היא אלמנתו. המבקש טען כי המנוח דאג שלא תהיינה לו זכויות ניהול ו/או הצבעה, ו/או זכויות חתימה בתאגידים השונים ומנע ממנו מידע. בכתב התביעה שכנגד, פירט (סעיפים 13-22) את השותפות הנטענת על ידו. ציין כי למיטב ידיעתו המנוח ביקש לערוך צוואה בחו"ל בין היתר על מנת לעגן את זכויות המבקש באשכול החברות שהקימה השותפות בחו"ל. המבקש טען כי למרות שהנכסים לא היו על שמו מסיבות אלו או אחרות, היה ברור לשותפים כי מדובר בנכסים משותפים.
(2) המבקש טען בבקשה, כי נודע לו באקראי, כי המשיבה 2 חתמה ככל הנראה על הסכם למכירת החנות עם ברנר יועצים, וזאת מבלי שיידעה את המבקש ו/או את ביהמ"ש ולמרות שהיא יודעת כי למבקש זכויות בחנות וכי אחד הנושאים התלויים ועומדים בבית המשפט הוא נושא זכויות הבעלות שיש למבקש בנכסים בישראל כולל החנות.
(3) המבקש טוען, כי הוא הראה זכות מבוססת ביחס לחנות וביחס לנכסי הנדל"ן לקבלת הסעדים להם הוא עותר, וציין כי אם לא ינתנו צו המניעה הזמני וצו העיקול המבוקשים, יחול שינוי במצב הקיים, יגרם למבקש נזק רב ובלתי הפיך. מתן צו עיקול ימנע מצב בו מלוא כספי התמורה ישולמו לידי המשיבה 2 תוך התעלמות ונישול של המבקש) (ראה סעיף 33 לבקשה).
6
.
תמצית טענות המשיבים 1-4:
(1) המשיבים טענו, כי דין הבקשה להידחות שכן התביעה שכנגד חסרת כל בסיס. אינה נסמכת על מסמכים בכתב, אינה תואמת את צוואתו של המנוח. מדובר בתביעה נגד עזבון כאשר על תובע מוטל נטל ראייתי כבד ביותר (ראה: ע.א 5997/92 דוד מלק נ' מנהל עזבון הרב יהושע דויטש ז"ל תק-על 97 (3) 594, 598). כמו כן צויין כי מדובר בהכרעה על פי עדות יחידה כמשמעותה בסעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971. וכן מדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב ועל המבקש להוכיח שנכסי הנדל"ן הם פירות התאגידים.
(2) המשיבים טענו כי התובענה והבקשה הוגשו תוך שיהוי רב והעובדה שתביעת המבקש הייתה רק 5 שנים לאחר מות המנוח וזאת רק בעקבות תביעה שהגישה המשיבה 2 נגדו, אומרת דרשני.