החלטה בתיק בשא 169794/07

ההליכים :

1.                  בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 01/05/07, בו חוייב המבקש בתשלום סך של 5,786 ש"ח בגין שכ"ט המשיבה בטיפול בקבלת רנטה ו/או מענק מגרמניה בשל רדיפות הנאצים.

2.                  המבקש הגיש בקשה לביטול פסק דין בה טען כי קיבל ההזמנה לדין, אולם באותה עת היה בטיפול רפואי והיה חלש ולכן לא התגונן.

בנוגע להגנה בפני התובענה, טוען המבקש כי הוא פנה למשיבה על מנת לטפל בענייניו, אולם תביעתה נדחתה בשל חוסר במסמכים והוא המשיך ופעל באופן עצמאי ותביעתו התקבלה. על כן טען כי התשלומים שהתקבלו הם בעקבות תביעתו העצמאית והמשיבה אינה זכאית לשכ"ט.

3.                  ביום 08/11/07 התקיים בפני דיון והדיון נדחה להיום על מנת לאפשר למבקש לבדוק את טענותיו ולהגיש מסמכים בנוגע לתקבולים שהתקבלו מוועדת התביעות, להבדיל מתקבולים ממשרד האוצר.

4.                  היום התקיים בפני דיון בו התייצב המבקש ביחד עם בנו והשניים הציגו מסמכים. ב"כ המשיבה ויתר על חקירת המבקש והבהיר כי מהמסמכים שהוצגו עולה כי המבקש קיבל את התקבולים מוועדת התביעות שהיא הגוף שנבחר לרכז את הנושא בשם ממשלת גרמניה וזאת בהתאם להסכם שכה"ט המצורף לכתב התביעה.

דיון :

5.                  ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות : ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו נתן בית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה כשהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש, קמה לו עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; לעומת זאת, מקום שבית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין ולא נפל פגם בהמצאה, דבר הביטול נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, יבדוק בית המשפט האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה, והאם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת, היינו האם יש בפי המבקש עילת הגנה בפני התובענה (ראה ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835-836).

6.                  בעניינינו הודה המבקש בקבלת כתב התביעה ועל כן עסקינן בביטול שיקול דעת ביהמ"ש. באשר לסיבת המחדל, התרשמתי כי אין מדובר בזלזול בבימה"ש אלא באדם מבוגר, ניצול שואה שלא היה בקו הבריאות בתקופה הרלוונטית.

7.                  אשר לנימוקי ההגנה וזו כאמור השאלה העיקרית, התעורר בליבי ספק, אולם בסופו של יום אני סבור שיש בבקשת המבקש כדי להראות שהגנתו אפשרית; המבקש הציג מסמכים המראים כי פעל באופן עצמאי. לא הובהר האם המסמכים הללו אכן נשלחו לגורם המתאים, והאם היה צורך בהם והאם היה בסיוע האמור כדי לשלול לחלוטין את זכאות המשיבה לשכ"ט. אולם שאלות אלה ראויות להתברר. ההגנה המפורטת היא סבירה ואפשרית ודי בכך. על כן, אני סבור שיש בה כדי לפתוח את שערי ביהמ"ש בפני המבקש על מנת שעמדתו תשמע.

8.                  בהחלטתי זו לקחתי בחשבון גם את דברי כב' השופטת דורנר המדגישה ברע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2) 217, 218 את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות-יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, היא תוצאה קשה ולעיתים עשויה לחרוג מעקרון המידתיות. על כן, על בית-המשפט לבחון האם קיימים אמצעים חלופיים העשויים לרפא את הנזק שנגרם ע"י הפגם הדיוני ולמזער את הפגיעה בזכות היסוד, כגון באמצעות פסיקת הוצאות. (ראה לעניין זה גם רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו (4) 61, 64).ו

9.                  בנסיבות אלה ולאור האמור לעיל, אני סבור שיש לבטל את פסק הדין תוך פסיקת הוצאות, וכך אני מורה.

סיכום :

10.              פסק הדין יבוטל.

11.              המבקש רשאי להגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטתי זו.

12.              המבקש ישא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 750 ש"ח בתוספת מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום י' בטבת, תשס"ח (19 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים

                                                                                ___________________

      שליו אבי, רשם

בית משפט השלום ת"א - יפו

                                                            קלדנית: הדס ויינר