עניינה של בקשה זו בתוכנו של כתב התגובה מטעם התובעים בת.א. 1786/07 ("
התובענה") לכתב התשובה שהגישה סלקום ישראל בע"מ ("
סלקום") בהתייחס לבקשתם של התובעים להכיר בתובענה שהגישו כתובענה ייצוגית ולראות בהם תובע מייצג ("
בקשת האישור"). למען הנוחיות ועל אף שהבקשה שלפני הוגשה ע"י סלקום, יכונו התובעים, אשר הגישו את בקשת האישור - "
המבקשים", בעוד סלקום תכונה "
המשיבה".
ביום 20.5.07 הגישו המבקשים כנגד סלקום את התובענה הנזכרת ועמה את בקשת האישור. ביום 17.9.07 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור ("
התשובה"). ביום 11.6.08 הגישו המבקשים את תגובתם לתשובתה של המשיבה ("
התגובה").
בבקשה זו טוענת המשיבה כי במסגרת תגובתם של המבקשים הועלו טענות ועובדות חדשות, אשר לא נכללו בבקשה לאישור, זאת בניגוד לדין. המבקשים מצידם סבורים כי באמור בתגובתם יש משום מענה לטענותיה של המשיבה כפי שבוטאו בתשובתה לבקשת האישור, וממילא בטענתה של המשיבה אין כל ממש זולת ניסיון לסכור את פיהם ולמנוע מהם לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט.
על אופיה של תשובה לתשובה
סדר הדין החל על הגשת בקשות בכתב והדיון בהם נקבע בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי. ס"ק א' ו-ג1' לתקנה זו מסדירים בהתאמה את הגשת כתבי הטענות של המבקש היינו הבקשה גופא והתגובה לתשובת המשיב לבקשה:
241 (א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.
(ב) ...
(ג) ...
(ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג).
בתי המשפט המחוזיים כבר עמדו בשורת החלטות על השוני שבין כתבי טענות אלו המוגשים ע"י המבקש וקבעו כי אין לאפשר בכתב התגובה העלאתם של פרטים אשר מלכתחילה צריך היה לפרטם בבקשה, באופן בו המשיב יוכל להתייחס אליהם. כך למשל קובעת השופטת ברון בפרשת
קראוס:
"
הרשות להגיב לתשובת המשיב, הנתונה למבקש מכח ס"ק (ג1) לתקנה 241, נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכת הבקשה.
מאליו ברור, כי התגובה לתשובה אינה במה להעלאת פרטים מהותיים חדשים או להכללת נושאים אשר מלכתחילה ראוי היה לפרטם בבקשה גופה והם נפקדו ממנה. ניתן להקיש לעניין הוראת תקנה 241(ג1) מהוראת תקנה 64 לתקנות, שעניינה כתב תשובה המוגש בתגובה לכתב הגנה, שזו לשונה: "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין". הדברים אמורים מקל וחומר, שעה שמדובר בתגובה לתשובה לבקשה בכתב, שבה לא הסתפק מתקין התקנות בדרישה מאת המבקש לשטוח מלוא טיעוניו בבקשה, אלא הורה על פירוט אסמכתאות וצירוף תצהיר לאימות העובדות". (בש"א (ת"א-יפו) 22843/01, ת.א. 2524/01
אריה קראוס נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ, תק-מח 2003(1), 251, 254 (2003), ההדגשות הוספו).
גישה זו הגורסת כי "כתב התשובה אינו משמש "במה" להעלאת טיעונים מהותיים חדשים, אשר לא הועלו בכתב הטענות המקורי, וכל מטרתו היא להשיב לטענות המשיב בתגובתו". מקבלת משנה תוקף שעה שהמדובר בתובענה ייצוגית:
כאשר מדובר בתובענה ייצוגית יש לנהוג בזהירות יתר במתן אפשרות למבקש להעלות טענות חדשות ולהרחיב את חזית המחלוקת, נוכח הסכנות שהנתבעים עומדים בפניהן בתובענות מעין אלה. בתובענה ייצוגית, בה נדרש התובע לתום לב ולייצוג הולם את קבוצתו, מצופה ביתר שאת מהתובע להעלות מלכתחילה את מירב הטענות ולתחום כהלכה, וכבר מלכתחילה, את גדר המחלוקת.
ר' בעניין זה החלטה בת.א (ת"א) 2738/99, בש"א 64212/99, 64213/99, כפי שאושרה ברע"א 625/00 שאבי שמעון ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ, פדאור (לא פורסם) 00 (2) 673: "... מעיון בבקשה עולה שחלק מהעובדות היה ידוע קודם. חלק הארי הינו רעיונות שלא ברור מדוע לא מצאו את ביטויים בכתב התביעה המקורי. הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית צריכה להיעשות לאחר איסוף מלוא העובדות והחומר: לא יתכן להגיש תובענה מסוג כזה, ולאחר מכן לנסות 'להטליאה' ברעיונות שהיו בחלל העולם עוד לפני הגשתה" (בש"א (ת"א-יפו) 9687/04, ת.א. 2555/02
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' חי אלי, תק-מח 2006(2), 2250, 2252 (2006), ההדגשות הוספו, להלן: פרשת
חי אלי, וכן ראה בפרשת
קראוס הנזכרת).
לא למותר לציין כי בית המשפט העליון צידד בגישה זו, בין השאר מתוך ההיקש לתקנה 64 לתקסד"א כפי שעלתה כאמור בפרשת
קראוס (ראה רע"א 8317/06
ישי טהוליאן ו-33 אח' נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ, תק-על 2007(1), 455 (2007), בפסקה 7 לפסק הדין).
על כתב התגובה נשוא הבקשה
המשיבה מפרטת בבקשתה את התחומים השונים בהם חרגו המבקשים מטענותיהם בבקשת האישור, הגם ואין בהם משום מענה לטענות בלתי צפויות שהועלו מצד המשיבה. המבקשים כאמור סבורים כי בבקשת המשיבה אין ממש. אסקור בקצרה תחומים אלה:
א.
המידע המפורט בחשבונות החודשיים אינו מלא וניתן בדיעבד - כבר בפתח הדברים בבקשת האישור טוענים המבקשים כי "סלקום גבתה מחירים גבוהים יותר, תוך ניסיון לבלבל את הלקוחות, אשר מתקשים להבין מהם התשלומים שנגבים מהם ועל איזה בסיס" (פסקה 4 לבקשת האישור). בנוסף, מפרטים המבקשים כי התובענה עוסקת בעילות של טעות והטעיה ובהמשך מדגישים המבקשים כי "צורת הצגת החשבון והפרטים שנמסרו ללקוחות הקשו על המעקב אחר התחייבות המשיבה" (פסקה 75 לבקשת האישור). משכך איני רואה בכך משום העלאת טענה חדשה.
ב.
השוואת תעריפי התכנית "מסלקום באהבה" ("התכנית") לתעריפי זמן אויר בתכניות אחרות הנהוגות בסלקום ובחברות סלולאריות אחרות - המבקשים צירפו לתגובתם שלל חשבונות מהם דלו נתונים אודות התעריפים הנוהגים במסלולים אחרים ובחברות אחרות. חשבונות אלו מתייחסים לתקופה המקבילה לזו שבה עוסקת התובענה וממילא היה על המבקשים לאסוף נתונים אלה בטרם הגשת התובענה. בהצגתם של נתונים אלו בשלב זה, ככל ויש בהם רלוונטיות לעניין התובענה, יש משום פגיעה בזכות הטיעון של המשיבה, ומן הדין למחקם.