הבקשה
1. הבקשה שבפניי, הוגשה ביום 11.01.07, הינה ליתן למבקשים את הסעדים המפורטים להלן:
א. צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1-2 להמשיך ולהפעיל גן ילדים ו/או כל עסק אחר, מלבד מגורים, בדירה המוחזקת על ידם ברחוב קם 74 בת"א (להלן:
"המושכר").
ב. לחילופין, צו עשה זמני המורה למשיבים 1-2 להפסיק ולהפעיל באופן מיידי את גן הילדים הפועל שלא כדין במושכר.
ג. צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 3-4 להפעיל גן ילדים ו/או כל עסק אחר, מלבד מגורים, במושכר שבבעלותם.
ד. צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 3-4 להשכיר את הדירה לצד ג' לשם הפעלת עסק במושכר, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור, גן ילדים.
2. הבקשה הוגשה, בד בבד עם כתב תביעה שהגישו המבקשים כנגד הנתבעים, בו הם עותרים, לקבלת סעד של צו מניעה קבוע לסגירת גן הילדים, שמופעל במושכר ללא קבלת היתר לשימוש חורג, ולסעד כספי של פיצויים, בסך של 100,000 ש"ח "כתוצאה מהמטרד שגן הילדים מייצר" במושכר, לטענתם (ס' 27 לכ"ת).
3. המשיבים 1-2הינם בעל ואישה (להלן:
"המשיבים" או
"השוכרים"), אשר שכרו את המושכר
מהמשיבים 3-4 (להלן: "
המשכירים") בספטמבר 2003,
למטרת מגוריהם ולניהול פעוטון.
המבקשיםהינם בעל ואישה, המתגוררים בשכנות למושכר, מאז שנת 1990.
המשיבים הגישו תגובתם לבקשה באמצעות בא כוחם ביום 23.01.07, וכן גם המשכירים הגישו תגובה מצדם בנפרד, באמצעות באת כוחם ביום 25.01.07.
תגובות אלה אף הן מונחות בפניי.
4. בדיון במעמד הצדדים מיום 25.01.07, נתקיימו חקירות נגדיות קצרות של הצדדים ובסופן, סיכמו באי כוח הצדדים טענותיהם בע"פ.
כאן המקום לציין, כי בסיומו של הדיון, סברתי וכך אמרתי לצדדים במפורש, כי מן הראוי שתיק זה יסתיים בהסדר ביניים, ואף הצעתי לצדדים אפשרויות פרקטיות לפיתרון המחלוקת ביניהם (ר' עמ' 16-17 לפרוט' הדיון מיום 25.01.07).
סברתי כי הצדדים יכולים, ללא קושי מיוחד, למצוא הסדר בכלל
ובפרט הסדר ביניים, מניח את הדעת וכך רק למשל, הצעתי לצדדים, להגיע להסכמה בעניין השעות והזמן המתאימים, בהם יימנע מהילדים לצאת לחצר הקרובה לבית המבקשים, הגבלת האפשרות להשמעת מוזיקה בחצר או בשעות מסוימות וכד'.
כל פשרה והסדר, מטבע הדברים, הינם פיתרון בו אף צד אינו מקבל ומשיג את מלוא רצונותיו וציפיותיו.
לפיכך, נתתי לצדדים אפשרות, להודיעני בתוך 7 ימים, אם הגיעו להסדר ואם לאו,
והתיק נקבע לתזכורת פנימית, ליום 04.02.07.
5. ביום 01.02.07 נתקבלה בביהמ"ש הודעת המשיבים, וביום 04.02.07 הודעת המשכירים, לפיהן ב"כ המבקשים לא עשה מצדו כל מאמץ לנסות ולקדם את הצעת ביהמ"ש ואף התעלם לחלוטין מפניותיו של ב"כ המשיבים אליו.
ביום 05.02.07, הוגשה בקשה מטעם ב"כ המבקשים, עו"ד שדה, ובה נתבקשה בקשה לאורכה, לצורך המו"מ, ונכתב בה, כי היא מוגשת גם על דעתו של ב"כ המשיבים, עו"ד קורוליק. נעתרתי לבקשה זו, ולפיכך
נדחתה התזכורת הפנימית ליום 13.02.07.
אלא שביום 11.02.07, עפ"י הודעת ב"כ המשיבים, גם אורכה זו שניתנה לצורך קידום מו"מ בין הצדדים,
על אף שנתבקשה מבלי לקבל את הסכמתו - בניגוד למה שנכתב בבקשתו של עו"ד שדה כאמור לעיל, לא הועילה, היות וב"כ המבקשים, למרות הבטחותיו לב"כ המשיבים, כי יישלח אליו הצעת פשרה, לא שלח את אותה "הצעה" עליה דיבר, וכן לא עשה דבר מצדו על-מנת שיוכלו הצדדים לשבת יחדיו ולשקוד על הסדר שייטיב עם כל הנוגעים בדבר.