החלטה בתיק בשא 150694/07

הנתבע, אשר כנגדו ניתן ביום 18.5..05 פסק דין בסכום של 300,000 ש"ח, הגיש בקשה לביטולו.

בבקשה, המתפרשת על פני 70 סעיפים  ו- 7 עמודים נטענות טענות לגוף  העניין והמתייחסות לתקופה שקדמה להגשת התביעה, כאילו כבר זכה המבקש שפסק הדין יבוטל.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה , הנני דוחה אותה, אף ללא צורך בקיום דיון, במעמד הצדדים,  מן הנימוקים כדלקמן :

1.         התביעה הוגשה לבית המשפט ביום 17.10.04.

            ביום 1.12.04, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. (בש"א 189082).

            החלטת כב' הרשם גבאי מיום 5.12.04, הקנתה לו ארכה עד ליום 2.1.05.

2.         ביום 24.1.05, הוגשה בקשה נוספת להארכת מועדים נוספים ואחרונה (בש"א 153701/05), וזאת על שום ש" מקריאה מדוקדקת של טענות כתב התביעה עולה כי המשיבה (שהיא כידוע התובעת) מעלה כנגד הנתבע טענות קשות (המוכחשות לגופן), של מעשים שיש להם השלכות פליליות של ממש" בסיפא של בקשה זו התבקש בית המשפט  לאפשר למבקש להגיש כתב הגנה עד ליום 8.2.05.

3.         החלטת כב' הרשם גבאי היתה כי אם לא יוגש כתב הגנה עד ליום 18.2.05, יינתן פסק דין בהעדר הגנה.

4.         משהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, הועברה הבקשה לתגובת המבקש. הנתבע טען כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין (!!) וביקש  (ביום 21.3.05), אורכה של 7 ימים להגשת כתב הגנה.

5.         ביום 21.4.05, נדחתה הבקשה לאורכה הנוספת   וביום 18.5.05 ניתן פסק הדין המתבסס בין היתר, על תצהירה של המשיבה להוכחת נזקיה.

6.         בין לבין , הוגשה בקשה להחזרת הערבון, אשר הופקד על ידי המשיבה בעת שעתרה להטלת עיקול על נכסי המבקש.

            כמנהגו, הגיש המבקש בקשה להארכת מועדים למתן תגובה לבקשה להשבת העירבון. המבקש עתר לאפשר לו להגיב עד ליום 31.3.06.

            בתצהיר התומך בבקשה נכתב  " יש לי טעונים מבוססים להתנגדות להשבת העירבון ורק בכדי  לסבר את האוזן יצוין כי כחלק קונסיסטנטי מהתנהגות ב"כ המשיבה הוא נמנע מלהמציא לי את פסק הדין ובכוונתי לעתור לביטולו".

            באותה נשימה נכתב על ידו : "בית המשפט מתבקש בזאת שלא להיעתר לבקשה וליתן את החלטתו בבקשה רק לאחר מתן החלטה בבקשה לביטול פסק דין.

            נימוקי הבקשה לביטול פסק הדין..מפורטים בבקשה..המוגשת לבית המשפט בכפיפה אחת ובמקביל  להגשת     תגובה זו".

7.         ביום 7.1.07 , כשנה לאחר מכן, הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין . ביום 21.1.07 הוגשה תגובת המשיבה ונקבע לדיון במעמד הצדדים, לפני כב' הרשמת דהן. משהוברר כי פסק הדין ניתן על ידי כב' השופטת שבח, בוטל הדיון, ובקשה זו הועברה לשולחני.

8.       המבקש טוען כי אין למבקשת אישור מסירה של כתב התביעה.

            " ככלל דעתי נוטה, כפי שגם נאמר ברע"א 7724/04 גולקו נ' בנק דיסקונט (טרם פורסם) והאסמכתאות המצוטטות שם לרבות בר"ע 1294/02 תכנית אורטופדיה נ' קופת חולים לאומית (טרם פורסם); בע"מ 4808/04 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם), לכך שכאשר ישנה בהירות ראויה באשר להמצאה בפועל, אין להלום הסתתרות מאחורי אי ההמצאה הפורמלית. כלל הידיעה עשוי לגבור במקרים כאלה על נושא ההמצאה הפורמלית, משנוצר מעין השתק. ואולם, במה דברים אמורים, כאשר הידיעה היא מוצקת וברורה, ותנאי הוא שכזאת תהא הידיעה, לא פחות". (רעא 04 / 449 דני בן אליעזר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ - סניף עפולה [פדאור (לא פורסם) 04 (17) 674], עמוד 2 ).  בעניינינו,  אין חולקין שהמבקש ידע על קיומו של פסק הדין בדצמבר 2004 או בסמוך לכך.

9.         המבקש איננו מפרט מדוע לא הגיש את הגנתו. משלא מצא  להראות, מדוע, חרף בקשותיו והתחייבויותיו לא עמד בהחלטות בית המשפט, ולא הגיש את כתב הגנתו  במועד,לא תישמע בקשתו כי יש לאפשר לו לקבל את יומו בבית המשפט.