בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
13633-07,22739-07,2100-01,2101-01
31/10/2008
|
בפני השופט:
אבי זמיר
|
- נגד - |
התובע:
עו"ד ערן קאופמן הנאמן
|
הנתבע:
1. אורלי זיו - בתו של החייב 2. דוד שלם - החייב 3. מלכה שלם - החייבת 4. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
עו"ד אורית לוין
|
החלטה |
לפניי שתי בקשות- בש"א 13633/07 היא
בקשה לביטול הענקה לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"), ובש"א 22739/07 היא בקשה להתיר לנאמן
לממש את זכויות פושטי הרגל בדירת מגוריהם.
ההענקה שביטולה מבוקש, היא להעברת זכויותיו של החייב, מר דוד שלם בנכס מסויים ברחוב כפר גלעדי בתל אביב אל בתו, גב' אורלי זיו. הבקשה הוגשה על ידי עו"ד ערן קאופמן, הנאמן לנכסי החייב.
ביום 22/8/01 הגיש החייב ללשכת רישום המקרקעין בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת גב' זיו, אליה צירף תצהיר שבו הביע את הסכמתו להעברת הזכויות בנכס ללא תמורה. לבקשה צורף גם תצהירה של גב' זיו, בו היא הביעה את הסכמתה לקבל ללא תמורה את כל זכויות החייב. בהתאם לבקשה זו, נרשמה ביום 22/8/01 הערת אזהרה לטובת גב' זיו בלשכת רישום המקרקעין.
ביום 14/3/02 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, וביום 25/9/03 ניתן צו פשיטת רגל כנגד החייב, ועו"ד קאופמן מונה כנאמן לנכסי החייב.
בהתאם לכך, טוען הנאמן, כי החייב הפך פושט רגל בטרם חלפו שנתיים ממועד ההענקה ולכן בטלה ההענקה כלפי הנאמן.
החייבים טוענים בתגובתם, כי הם העבירו הצעת הסדר לנאמן ולנושיהם, שקיבלה את הסכמתם של מרבית הנושים, אך כל פניותיהם לא נענו עד כה. החייבים טוענים, כי נודע להם שהנאמן נוקט בהליכי מכירת הנכס שברחוב כפר גלעדי, לגביו הוסכם כי הוא יישאר בבעלותו של החייב ותאושר הענקתו לביתו של החייב. החייבים קובלים על התעלמות הנאמן מהסדר הנושים, וטוענים כי יש לדחות את בקשתו לביטול הענקה, ולחלופין להורות על עיכוב מכירת הנכס שברחוב כפר גלעדי עד למתן החלטה בהצעת ההסדר.
בתגובתו, מצטרף הכנ"ר לעמדת הנאמן, ומציין כי אכן החייב העביר את זכויותיו לבתו כשנתיים וחודש לפני הכרזתו כפושט רגל, וכשמונה חודשים לפני מתן צו הכינוס. לטענת הכנ"ר, מאחר שמדובר בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל, הרי שיש לראות במועד מתן צו הכינוס לנכסי החייב, כמועד שבו נעשה מעשה פשיטת הרגל בעניינו של החייב. לפיכך, מסקנתו של הכנ"ר היא, שהענקת הנכסים בוצעה בטרם עברו שנתיים מהמועד שבו החייב נעשה פושט רגל.
הכנ"ר טוען, כי מבדיקה שערך בתיק החייב עולה, שבמועד הענקת הזכויות בנכס לבתו, לא היה החייב בעל כושר פירעון של חובותיו, ובשנת 2001 היו תלויים ועומדים כנגדו הליכי הוצל"פ שונים. לטענת הכנ"ר, הענקת הזכויות לבתו של החייב פוגעת ביכולת הפירעון של הנושים, ולכן אין לנושים כל אינטרס להסכים להענקת הזכויות האמורה. בנוסף, לטענתו, לא הוצגה כל אסמכתא לעניין קיומה של הסכמה כלשהי בין החייב לנושים בהקשר של הענקת הזכויות.
סעיף 96 לפקודה קובע-
" (א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.
(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.
(ג) "הענקה", לענין סעיף זה - לרבות כל העברה, אך למעט הענקה -
(1) בשל נישואין ולפניהם;
(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;
(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.
משמעותה ואופן יישומה של הוראת סעיף 96 האמורה נדונה, למשל, בהחלטתה של כב' השופטת דיאנה סלע בבש"א (מחוזי חיפה) 2792/05
דרייפוס נ' נשר (8/8/07), בה אוזכרה פסיקה קודמת יותר. בהחלטה נקבע כי המטרה העומדת ביסוד ההליך של ביטול הענקות לפי הסעיף האמור היא להביא לביטול הגריעה ממצב נכסי פושט הרגל, שאירעה עקב הענקת הנכס ללא תמורה בעת שהחייב היה חדל פירעון ובטרם נעשה פושט רגל. לצורך החלת הסעיף, אין צורך להוכיח קיומה של כוונת תרמית מצד המעניק או להראות שכוונתו היתה להוביל להעדפת נושה, להבריח נכסים או לפגוע באופן כלשהו בעיקרון מוסרי. במילים אחרות, ההענקה עשויה להתבטל גם אם לא הייתה מלווה בכוונה בלתי הוגנת מצד המעניק (ראו והשוו גם, לאחרונה, החלטתו המקיפה של כב' השופט יוסף שפירא בבש"א (מחוזי י-ם) 4158/07
עו"ד נשר נ' גבירץ; 27/10/08).
כפי שנטען בתגובת הכנ"ר, על פי סעיף 5(4) לפקודה, מעשה פשיטת רגל מוגדר גם כמקרה שבו החייב מגיש הצהרה לפיה אין באפשרותו לשלם את חובותיו, או כאשר הוא מגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל.
לכאורה, מועד הגשת הבקשה לכינוס ופשיטת רגל (8/1/02) נחשב למועד מעשה פשיטת הרגל, ומאחר שלא חלפו שנתיים ממועד זה, וכבר הועברו הזכויות לבתו של החייב ללא תמורה, הרי שקיימת תחולה לכאורית להוראת סעיף 96(א).
עם זאת, החייבים הגישו בקשה לאישור הסדר נושים ולמתן הפטר, בה הציגו הסדר אפשרי, לפיו תמומש דירת מגוריהם ברחוב רמברנדט בתל אביב בכפוף להפטרם ולהשלמת העברת הזכויות בנכס שברחוב כפר גלעדי.