מונחת בפני בקשה לתיקון טעויות סופר שנפלו בפסק דין אשר ניתן ביום 25.03.01 על ידי כב' השופטת נאווה אפל דנון.
בקשה זו "נולדה" בעקבות הליכי הוצאה לפועל שפתחו המשיבים כנגד המבקשת, לביצוע פסק הדין, וזאת על מנת לקבל לידם הפרשי תשלומים, השנויים במחלוקת בינם לבין המבקשת.
לטענת המבקשת, נפלו בפסק הדין מספר טעויות, אשר בעטיין נתגלעו מחלוקות בין הצדדים באשר לסכומים אותם על המבקשת לשלם לידי המשיבים.
כל הטעויות, כך לטענת המבקשת, טעויות קולמוס המה. כיוון שפסק הדין לא הגביל את זכות הצדדים לפנות לבית המשפט במקרה של מחלוקת, מבקשת היא מבית המשפט לתקן את הטעויות היום, על אף שרחוקים אנו מרחק ארבע שנים מיום מתן פסק הדין.
בטרם אתפנה לעסוק, אחד לאחד, בתיקונים המבוקשים, רואה אני מקום להתייחס לטענת ב"כ המשיבים, לפיה דין הבקשה להידחות על הסף ולו מחמת השיהוי הרב בו הוגשה.
עקרון ידוע הוא, כי בית המשפט מסיים את מלאכתו עם הכרעתו במחלוקת שהובאה בפניו, וכי לאחריה אין בידו להידרש לנושא פעם נוספת, אלא במסגרת המותרת לו בחוק, קרי- תיקון טעות כמשמעותה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 הקובע:
"מצא בית המשפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה."
כפי העולה מלשון הסעיף, וכך גם קבעה הפסיקה, (ע"א 9085/00
שטרית אברהם ואח' נ' אחים שרבט חברה לבנין פ"ד נז(5), 462; ע"א 159/90
סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ פ"ד מז(4), 17), דנה ההוראה בשיבושים טכניים שחלו, אשר ניתן לתקנם תוך 21 יום, ממועד מתן ההחלטה.
לעניין זה, יפים דברי השופטת פרוקצ'יה בע"א 9085/00 לעיל :
"עקרון "גמר המלאכה" נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של וודאות, בטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער..... על רקע מגמות אלה מובנת המסגרת הצרה והדווקנית שהותרה בחוק לפתיחת הכרעה שיפוטית שנסתיימה ומתן החלטה מאוחרת במסגרתה."
(עמ' 474)
לאור בהירותו של החוק, פסיקת בתי המשפט, והחשיבות הגדולה של עקרון גמר המלאכה וסופיות הדיון, איני מקבל את טענת ב"כ המבקשת, לפיה בפסק דינה לא הגבילה השופטת את המועד, בו זכאים הצדדים לפנות לבית המשפט, בבקשה לתיקון טעות. שהרי, לא יעלה על הדעת, כי שופט ייתן פסק דין שאינו עומד בהגדרות המפורשות שקבע המחוקק.
אשר על כן, ברי כי הבקשה הוגשה בחלוף הזמן. הגשת בקשה בחלוף הזמן שנקבע לכך, צריך שתעשה על יסוד תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 אשר קובעת בסיפא שלה :
"... נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שירשמו"
לעניין הטעמים המיוחדים הנדרשים במקרה ספציפי זה, קבעה הפסיקה (ד"נ 29/83
"סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' מריו כהנקא פ"ד לט(1), 833) :
"... כל עוד סעיף 81 בעינו עומד יש להקל על המבקש תיקון פסק דין או החלטה אחרת בטיבו של ה"טעם המיוחד" הנדרש להארכת המועד לפי תקנה 528, הרבה מעבר לפרשנות שניתנה לדיבור זה בסוגיות אחרות."
על כן, סבורני כי במקרה זה, מן הראוי להקל עם בעלי הדין, וזאת מחמת העובדה כי בפסק הדין נפתח פתח לתיקון טעויות וכן, לנוכח עמדת ב"כ המשיבים כי אכן נפלו טעויות קולמוס, וכי אינו מתנגד לבקשה לתיקונן, ולנוכח העובדה כי בפועל תוצאת תיקון הטעויות עליהן מצביע ב"כ המבקשת בבקשתו, תהא הגדלת סכום הפיצוי לו זכאים המשיבים. על כן, החלטתי להיענות לבקשה, ולתקן הטעויות, אשר אין חולק כי אכן הינן טעויות קולמוס בלבד, כדלהלן :
תיקון א' : תאריך הלידה של המשיבה מס' 1 יתוקן ל- 27/02/59 ולא כפי שנכתב. תיקון זה אינו מביא לכל שינוי בסכומים שמגיעים למשיבה מס' 1 שכן כל החישובים בפסק הדין נעשו בהתאם לגילה האמיתי.
תיקון ב' : ב"כ המבקשת, ביקש לתקן את שכר התובע ולהעמידו על 3,710 ש"ח ולא על 3,700 ש"ח כפי שנכתב בפסק הדין. תיקון הטעות יביא להגדלת סכום הפיצויים לו זכאים המשיבים, על כן מורה אני על תיקונו.
תיקון ג' : מקבל אני את טענת ב"כ המשיבים כי תיקון זה עוסק בזוטי דברים ואין בו כדי לשנות את תוצאת פסק הדין, שינוי של ממש. על כן אני דוחה אותו.