ת"א, בש"א
בית משפט השלום חיפה
|
11093-07,12673-07
26/07/2007
|
בפני השופט:
הרשמת ש. פומרנץ
|
- נגד - |
התובע:
תום ליבנה עו"ד ליברט
|
הנתבע:
דביר גל עו"ד לוי
|
החלטה |
התובע, תום ליבנה, אזרח ישראלי וחייל משוחרר, הגיש כתב - תביעה נגד הנתבע 1 ונתבעים נוספים לתשלום מלוא נזקיו המסתכמים בסך של 300,971 ש"ח בגין רכישת ג'יפ מסוג טויוטה לנדקרוזר, אשר בדיעבד התברר, כי בניגוד למצג שהוצג בפניו ע"י הנתבע מס' 1, מוכר הרכב, עבר הג'יפ אירוע טביעה והוכרז כ"אבדן להלכה".
לבקשת התובע ניתן צו עיקול זמני ברישום על חשבונות הבנק של הנתבע בבנק איגוד לישראל בע"מ סניף נתניה להבטחת סכום של 301,000 ש"ח, וכמו כן ניתן נגד הנתבע צו עיכוב יציאה מן הארץ.
בתצהירים התומכים בבקשה למתן צו עיקול ובבקשה למתן צו עיכוב יציאה, מגולל התובע את השתלשלות העניינים. בחיפושיו אחר רכב שטח נתקל במודעה אודות הג'יפ נשוא התביעה, ונאמר לו ע"י הנתבע הן במהלך שיחת הטלפון הראשונה עמו, והן במהלך פגישה ביניהם כי הג'יפ במצב מצוין, וכי לא היה מעורב בכל תאונה שהיא או בכל אירוע מיוחד אחר. כאשר שאל התובע את הנתבע מדוע הוא מוכר את הג'יפ, השיב לו הלה, לדבריו, כי "בכוונתו לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת, כי אינו יודע אם ומתי ישוב ארצה, כי הוא מחסל את כל ענייניו בארץ טרם עזיבתו וכי לולא הגירתו המתוכננת לא היה מוכר את הג'יפ בעת הזו".
הג'יפ עבר בדיקה במכון, ותוצאותיה לא הראו כל דבר יוצא דופן למעט ליקויים שוליים ספורים.
התוצאות הראו כי הג'יפ במצב מצויין וחסר כל פגם מהותי.
על סמך מצג זה החליט התובע לרכוש את הרכב, שילם עבורו מלוא תמורתו, והבעלות הועברה על שמו. בבואו לבטח את הרכב הסתבר לתובע לתדהמתו כי "הרכב הנדון עבר תאונת אובדן להלכה - הרכב הינו משוקם", והוא נתבקש להמציא אישור עפ"י תקנה 309 לתקנות התעבורה.
בירור העלה כי הג'יפ היה מעורב במהלך שנת 2006 באירוע תאונתי במהלכו טבע הג'יפ במי ים / נחל באיזור השפך של נחל ג'סר א - זרקא לים, וכתוצאה מכך הוצף הג'יפ במים עד לגובה ההגה. במהלך האירוע היה צורך לחלץ את נהג הג'יפ ונוסעת נוספת מגג הג'יפ הטובע.
סכום התביעה מורכב משלושה ראשי נזק:
1. רכישת הג'יפ והתשלומים הנלווים כמפורט בסעיף 40 לתצהיר - סך 190,971 ש"ח.
2. אובדן השתכרות בשל ההתרוצצויות הרבות - סך 10,000 ש"ח.
3. עגמת נפש בגין רכישת הג'יפ ומעשה "העוקץ" - סך 100,000 ש"ח.
בתצהיר התומך בבקשתו לביטול הצווים, טען הנתבע כי רכש את הרכב כשנה קודם לכן מבעליו החוקיים והרשומים, כאשר הובהר לו כי הרכב במצב מצויין ולא עבר כל תאונה ו/או אירוע בטיחותי משמעותי, למעט פגיעה קלה ולא משמעותית בפח הרכב מצד ימין, עניין שהובהר לתובע.
בדיעבד ולאחר הגשת התביעה התברר לנתבע כי אף הוא נפל קרבן להונאה, וכי הרכב אכן עבר אירוע טביעה.
הנתבע מציין כי לקח את הרכב לבדיקה, אשר לא מצאה בו ליקויים משמעותיים למעט ליקויים שוליים אופייניים. לטענתו רכש את הרכב במחיר מלא לאותה תקופה בכפוף למצבו, וביטח אותו ללא כל בעיה בביטוח מקיף + חובה. במועד הקבוע העביר הנתבע את הרכב מבחן רישוי שנתי ללא כל דרישה מיוחדת ו/או מסמכים מיוחדים כלשהם ובהתאם לחוק.
הנתבע טוען כי שילם תמורת הרכב סך 178,000 ש"ח ומכר אותו לתובע בסך של כ - 168,000 ש"ח, כאשר התובע משלם לו סך נוסף של כ - 5,000 ש"ח בגין מערכת הסאונד.
צו עיכוב היציאה מן הארץ.
הנתבע טוען כי מעולם לא אמר לתובע שהוא מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת ולחסל את עסקיו. לטענתו שוחח עם התובע על נסיעתו לסין לצורך ייבוא סחורה. הנתבע, לדבריו, מנהל סניף ברשת משפחתית בתחום המזגנים; הוא נוסע לצורך עסקיו מידי כמה חודשים לרכוש סחורה בחו"ל וחוזר לארץ כעבור מספר מועט של ימים. הנתבע התחתן זה לא מכבר, רכש דירה, ולקח משכנתא למימונה. לדבריו אין בכוונתו לעזוב את הארץ, לא כל שכן לחסל את עסקיו.
מדובר בעונת השיא בעסקי המיזוג והשארת צו העיכוב על כנו גורמת נזקים כבדים לעסקיו ומונעת ממנו רכישת סחורה והבאתה ארצה.
התובע אמר בחקירתו הנגדית: "המשיב אמר לי שהוא נוסע לחו"ל לצרכי עבודה... לא ידעתי שהמשיב רוכש דירה". הנתבע אמר: "אין לי ויזה לארה"ב וגם לא ביקשתי. אני לא צריך אותה. אני נוסע לסין ותאילנד, מייבא דברים מתאילנד, אני מייבא משם דברי מיזוג, חלקי חילוף בעיקר מתאילנד שמונים אחוז ולאחרונה הייתי בתאילנד לפני שנה... קניתי כאן בית. איך אני אעזוב את הארץ".