נגד המשיב הגש כתב אישום שבו שני אישומים, ובהם מיוחסות למשיב עבירות של
איומים (2 עבירות),
סחיטה בכוח שהביאה לידי מעשה,
תקיפה, תקיפת עובד הציבור, סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה, וסחיטה באיומים.
המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (להלן-הבקשה).
בבקשה נטען (תמצית העיקר): המשיב ביצע עבודות חפירה בשטח גבעת שמואל בקיץ 2006. חלק מחומר החפירה הושאר על ידו על גבי שטחים סמוכים השייכים למועצה ולחברת גינדי. חברת גינדי החלה לעבוד בשטחה כ-8 חודשים לאחר מכן, ואילו המועצה עשתה שימוש בחומר שהושאר ע"י המשיב וזאת באישור בעל השטח בו ביצע המשיב את החפירה. כשנודע הדבר למשיב, הוא החל במסכת איומים וסחיטות על מנת לקבל כסף מחברת גינדי, חול ו/או כסף מהמועצה. המשיב הגיע למקום ואיים על עובדים. פעם אחת יצא המשיב לעברם כשסכין ברשותו, ואף סטר לאחד מהם. בהמשך הגיע המשיב למשרדי המועצה שם איים על מנהל הפקחים והפליא בו את מכותיו. בעקבות כך פעל הפקח ככל שבידו על מנת לאפשר למשיב לחפור ולקחת חול משטח המועצה וזאת ללא היתרים כדין. במקביל איים המשיב וסחט את הקבלן שניהל את הפרוייקט עבור חברת גינדי עד שזה שילם לו 12,000 ש"ח. המשיב המשיך וסחט באיומים את הקבלן ועובדיו על מנת לקבל סך של 420,000 ש"ח. שחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט. עברו הפלילי המכביד של המשיב מעצים את הסכנה שבשחרורו. המשיב ריצה מאסרים בפועל מרובים ולחובתו מאסר על תנאי. המתלוננים חוששים לחייהם, ומוראם מהמשיב גדול. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופה.
ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה. לאחר שקראתי את הראיות לכאורה, את טיעוני הצדדים בכתב ושמעתי את טיעוני הצדדים,
מסקנתי היא
שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב בעבירות המיוחסות לו; אני מקבל את טענות התביעה ודוחה את טענות המשיב, בע"פ ובכתב
.
הבסיס המשפטי בסוגיית הראיות לכאורה
:
נקודת המוצא בהכרעה בשאלת המעצר עד תום ההליכים (גם של המשיבים) היא הסתכלות על חומר הראיות "על פניו", ללא הכרעה במהימנותם של עדים. ביהמ"ש יוצר לעצמו תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם (בש"פ 8087/95
זאדה
,פ"ד נ(2) 133, בס' 15 לפסה"ד). קיומה של אמרה המבססת את גירסת התביעה וקיומה של אמרה השוללת את גירסה זו, אין בהם להביא למסקנה שאין סיכוי סביר להרשעה. בשלב המעצר עד תום ההליכים אין השופט קובע ממצאים בטוחים. כל שבידו אינו אלא להעריך סיכויים סבירים (שם, בסע' 16 לפסה"ד). אפשר שבחומר החקירה יהיו עדויות סותרות. לא פעם תתעוררנה שאלות שהעדויות אינן משיבות עליהן. אין בכל אלה כדי לשלול את ערכן כראיות לכאורה להוכחת האשמה. קיומו של ספק סביר עכשוי באשמת הנאשם אינו שולל מהראיות את אופיין הלכאורי. אם יש בהן פוטנציאל ראייתי כאמור, כי אז הן מהוות "ראיות לכאורה" (שם, בסע' 18 לפסה"ד).
אלה הראיות לכאורה
(תמצית) שלכאורה
מוכיחות את אשמת המשיב בעבירות המיוחסות לו
:
החלק הכללי
: לכאורה -
אברהם באבאזדה, יזם ומשקיע, סיפר: הוא החל לחפור בשטח ולעשות קלונסאות. החופרים לא קיבלו שכר אלא הוסכם שיקחו חול כנגד עבודה.
דוד ישראלי סיפר: ההסכם בין מוטי גאלי (קבלן לביצוע חפירות) לבאבאזדה היה שגאלי יחפור ובתמורה הוא יקבל את החול שיחפור, וישלם לבאבאזדה סכום מסויים.
ניר דורון סיפר:הוא סיכם עם באבאזדה שהוא יחפור,החול שהוא כורה שלו, והוא משלם תמורת החול מהחפירה. יומיים-שלושה לאחר תחילת העבודה הופיע המשיב בשטח ואמר שאברהם הבטיח לו את החפירה, ורצה שניר יצא מהשטח כדי שהוא יחפור. המשיב דיבר אליו בעצבים:
"שמע...זו חפירה שלי, הבטיחו לי אותה", "זה לא יפה...". ניר לא רצה להתעסק עם בן אדם כמו המשיב, הפסיק לעבוד באתר, הודיע על כך לבאבאזדה והשאיר את החול באתר. כשהוא עבד באתר, היה המשיב מגיע פעם בכמה שעות, מסתכל, מראה נוכחות, והולך. הנוכחות של המשיב איננה נעימה. ואז הוא ניגש אל ניר ואמר לו
"שאברהם הבטיח לו את החפירה וזה לא בסדר שאני חופר. ויום אחרי הוא בא שוב ואמר לי נו, למה אתה לא יוצא. הוא לא צריך לדבר הרבה הנוכחות שלו לא נעימה.".
אברהם באבאזדה סיפר: יום אחד הגיע המשיב ואמר שהוא עובד עם החופרים.חלק מהחול לקחו משאיות וחלק קטן מלוכלך שמו בשטח הציבורי של המועצה. רימה מהמועצה ביקשה לשטח את החול, וכך נעשה.
עוז הולנדר, מהנדס בחברת גינדי, סיפר:
המשיב חפר בשטח של באבאזדה ואת החומר שיצא משם הוא ערם בשטח ששייך ברובו למועצה המקומית גבעת שמואל וגלש גם לחלק שהיה מיועד לבניה ע"י חברת גינדי.
(
עדות אברהם באבאזדה מיום 20.9.07, בעמ' 1, 2;
עדות דוד ישראלי מיום 20.9.07, בעמ' 2;
עדות ניר דורון, שעה 08:56, בעמ' 1, 2;
עדות עוז הולנדר מיום 17.9.07, בעמ' 1;
עדות המשיב מיום 10.10.07, בעמ' 2).
מענה לטענות המשיב בכתב ובע"פ (בנוסף למענה שבראיות לכאורה דלעיל), שדינן להידחות:
לכאורה -
1. גם
אם כמות כלשהי של חול שייכת למשיב שאין חולק שהוא עבד במקום ומשלב מסויים חופר את החול, הרי שמעשי המשיב דלעיל ולהלן, הינם לכאורה
עבירות, והם כלל ועיקר
אינם דרך לגיטימית לפעולה.
2. אמירה לא ראויה של רימה,
איננה גורעת מהראיות לכאורה
המוכיחות את אשמת המשיב.
3. מעדות מוטי גאלי
לא עולה שגאלי הוא שותפו העסקי של המשיב. כך גם בהקשר לניר דורון.
אישום ראשון
:
ראיות לכאורה:
1.
רימה לבדב, מהנדסת מועצת גבעת שמואל, סיפרה: באבאזדה אמר לה שאם המועצה רוצה את החול שאוכסן בשטח המועצה, שיקחו אותו.
באבאזדה סיפר: הוא אמר לרימה שהיא יכולה להשתמש בחול שיצא מהשטח שלו. כך גם הוא אמר למשיב.
(
עדות רימה לבדב מיום 19.9.07, בעמ' 2; עדות
באבאזדה מיום 20.9.07, בעמ' 2).