ב"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
93064-05,93065-05,93072-05,93060-05
15/09/2005
|
בפני השופט:
דוד רוזן
|
| - נגד - |
התובע:
1. אליעזר פילוסוף
2. אברהם בללי
3. צבי קרוכמל
4. אלכס ויינשטיין
עו"ד אופיר נריה-כץ
עו"ד רונן נגר
עו"ד קובי סודרי
עו"ד גב' רחל תורן
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד חיים ויסמונסקי
|
| החלטה |
מונחות בפני ארבע בקשות לעיון חוזר בהחלטת בית-המשפט ב"ש 92331/05; ב"ש 92329/05; מיום 21.7.05 - כבוד השופטת ד"ר קפלן-הגלר - לפיה הורה בית-המשפט על מעצרם של המבקשים 1-4 עד תום ההליכים.
המבקשים 1 ו-2, הינם חוקרים פרטיים מורשים ע"פ דין, אשר שימשו במשותף כבעלים של משרד בללי- פילוסוף.
המבקש 3, הינו חוקר פרטי מורשה ע"פ דין, אשר שימש כמנהלו של משרד "קרוכמל חקירות מיוחדות".
המבקש 4, עבד במשרד חקירות "קרוכמל חקירות מיוחדות", בתחום המודיעין העסקי.
עפ"י הסכמת הצדדים שוחרר מבקש 2 בתנאים שהוסכמו ואומצו על-ידי.
הילכך, יתמקד הדיון בעניינם של המבקשים 1,3, ו-4 בלבד.
כנגד המבקשים הוגש כתב-אישום ביום 7.7.05.
כתבי-האישום מייחסים למבקשים, בין היתר, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, החדרת נגיף מחשב, האזנת סתר שלא כדין, שימוש שלא כדין בהאזנת סתר, התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר, פגיעה בפרטיות, ניהול מאגר מידע בלתי מורשה וקשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, ניסיון להחדרת נגיף מחשב, ניסיון להאזנת סתר שלא כדין, ניסיון להתקנת מכשיר להאזנת סתר וניסיון לפגיעה בפרטיות.
עניין לנו בפרשה הידועה בכינויה "הסוס הטרויאני". מדובר בפרשה הסובבת תוכנת מחשב שפותחה על-ידי מיכאל האפרתי ובת זוגו, רות האפרתי. תוכנת המחשב, שימשה בסיס לפעילות חברה שהוקמה בשם "
TARGET EYE
". התוכנה שפותחה על-ידי השניים, מאפשרת חדירה למחשב - שנבחר על-ידי השולחים - באמצעות רשת האינטרנט וקבלת נתונים מבוקשים, הקיימים באותו מחשב.
באמצעות פיתוחים מאותה תוכנה שנרכשו מהחברה הנ"ל בוצעו העבירות שצויינו.
המבקשים חדרו למחשבים על-מנת להשיג חומר מודיעיני עבור לקוחותיהם. דרכי החדירה וכלל השימושים שנעשו פורטו בהרחבה עלי כתב-האישום. בני הזוג אפרתי, מכרו את "המצאתם" למבקשים ואלה גבו תמורה הולמת מהלקוחות שנזקקו למידע מודיעיני עסקי ממתחריהם העסקיים.
ביום 21.7.05 הורה בית המשפט על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים של המבקשים.
בית-המשפט המחוזי בחן מכלול העובדות - שאינן במחלוקת לצורך דיון המעצר - וקבע, כי אין בעברם היפה, הנקי, הטוב של המבקשים, ואף לא בנסיבותיהם האישיות, כדי לאיין חזקת מסוכנות וחשש ממשי וסביר לשיבוש הליכים. בית-המשפט הורה על מעצרם עד תום ההליכים.
בית המשפט העליון נדרש לפרשה ולעצורים בה, משהוגש בפניו ערר על החלטה לעצור ארבעה מעורבים אחרים בפרשה. העוררים בפני בית-המשפט העליון פעלו במסגרת משרד החקירות "מודיעין אזרחי - חקירות". כנגד העוררים הוגש כתב-אישום דומה בסה"כ לכתבי-האישום שהוגשו נגד המבקשים שלפני. ביום 4.9.05 ציווה בית-המשפט העליון בבש"פ 7368/05 - כב' השופט ריבלין - לבחון חלופת מעצר שתותיר את העוררים בין כתלי ביתם, במשך כל שעות היממה, תנתק אותם מכל מגע אפשרי עם מחשב, ואמצעי מחשוב אחרים, ותטיל עליהם סייגים וערבויות נוספות כפי שייקבעו בבית המשפט המחוזי.
בעקבות החלטה זו, שוחררו העוררים על-ידי בית משפט זה.
החלטת בית משפט העליון משמשת יסוד ועיקר בבקשה שבפני.
המבקשים סבורים, כי אין להבחין בין העוררים, עובדי מודיעין אזרחי, לבין המבקשים. אדרבא, לגישת הסנגורים המלומדים, עניינם של המבקשים "נוח" יותר לשחרור.
מנגד, טען התובע המלומד, עו"ד חיים ויסמונסקי, כי עניינם של המבקשים שונה בתכלית. התובע ביקש בטיעוניו להוכיח כי הסיכון במבקשים שריר וקיים. אם אלה ישוחררו לביתם יוכלו לחזור במהרה לסורם, ולפגוע במקומות רגישים וחסויים של מיני עסקים, אותם יבקשו "לצוד" לטובת לקוחותיהם. למבקשים כוחות וידע להמשיך ולפעול, כפי שפעלו בעבר.
התובע המלומד, ציין החשש לשיבוש מהלכי משפט באם ישוחררו המבקשים. התובע ציין שהמשטרה עדיין לא הגיעה לכל הקורבנות הפוטנציאליים. בידי המבקשים היכולת "להשמיד" קבצים ומסמכים, שיש בהם להוביל לגילוי אותם קורבנות.