החלטה בתיק בש 9303/06

בהמשך להחלטתי מיום 23.11.06 לחיוב המדינה בתשלום הוצאות בסך 10,000 ש"ח לזכות המשיב. בטרם אציין את נימוקיי ואת מקור הסמכות לחיוב, להלן העובדות הרלוונטיות:

1.         בתאריך 1.11.06 הוגש נגד המשיב בקשת מעצר עד תום ההליכים על רקע כתב האישום אשר ייחס לו, לכאורה, ביצוע עבירות חמורות של סחר בסם מסוכן בשלוש הזדמנויות. הסניגור עתר לדחות את הדיון ליום 5.11.06 כדי לאפשר לו לקבל לידיו את חומר החקירה וכן לימודו.

2.         בפתח הדיון מיום 5.11.06 טען הסניגור כי הוא נאלץ לבקש לדחות את הדיון שוב הואיל והמבקשת לא מסרה לו חלק מחומר החקירה (קלטות ווידאו - פרפראזה של תעודת חיסיון). עוד ביקש הסניגור לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק הואיל ודחיית הדיון נתבקשה עקב מחדלה של המבקשת.

3.         ב"כ המבקשת בתגובה מסר: "לאחר בירור הקלטות נמצאות בימ"ר דרום - יש להביע צער על כך שב"כ המשיב נשלח בטעות ע"י הפרקליטות להעתיק את הקלטות מתחנת ערד. לדיון הבא נסייע לסניגור לקבל את הקלטות".

4.         בהמשך לאמור לעיל, נעתרתי לבקשת הסניגור והוריתי על דחיית הדיון ליום 9.11.06, עוד נעתרתי לבקשת הסניגור באופן חלקי והוריתי על חיוב המבקשת לתשלום הוצאות בסך 1,000 ש"ח.

5.         בדיון מיום 9.11.06 שוב הלין הסניגור על כך שלא הומצאו לו הקלטות בהתאם להתחייבות המבקשת מהדיון הקודם ושוב עתר לדחיית הדיון וכן חיוב המבקשת בהוצאות וכן עתר לשחרור המשיב עד לדיון שייקבע.

6.         ב"כ המבקשת מסר, בתגובה, כי הקלטות הועתקו עבור הסניגור והן נמצאות בחדרו של טכנאי מ.ט., גדי חדד, במרחב נגב. אולם בפועל לא ניתן להביאם כי חדרו של הטכנאי נעול והוא עתיד לחזור לעבודתו בתאריך 12.11.06.

7.         למשמע תגובת ב"כ המבקשת כאמור לעיל, הוריתי בצו לב"כ המבקשת להמציא את הקלטות עד לשעה 15:00.

8.         בסמוך לשעה 15:00 הובאו הקלטות לאולם בית המשפט ונמסר עותק לסניגור - שוב הסניגור עתר לדחות את הדיון כדי לאפשר לו לצפות בקלטות בטרם טיעון לעניין הבקשה גופה. עוד ביקש הסניגור שוב לחייב את המבקשת בהוצאות בגין הדחיה המתבקשת וכן עתר לשחרור המשיב.

9.         נעתרתי לבקשת הסניגור והוריתי על דחיית הדיון ליום 12.11.06 באשר לבקשתו לחיוב המבקשת בהוצאות, הבקשה נדחתה.

10.        בתאריך 20.11.06 בסמוך לשעה 09:00 התקיים הדיון ובפתח הדיון שוב טען הסנגור כי לא קיבל לרשותו את כלל חומר החקירה ולאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, קבעתי שהחלטתי בנוגע לשאלה אם לקיים דיון לגופו של עניין, דהיינו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, תינתן בשעה 15:00.

11.        בשעה 15:00 ולאחר שסיימתי לדון ביתר התיקים שהיו קבועים בפניי ניתנה ההחלטה. בהחלטתי בין הייתר קבעתי שיש לקיים את הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לגופה, זאת גם מהטעם שלא יחלפו להם 30 יום בטרם הכרעה בשאלת הראיות כמתחייב על פי סעיף 21 (ד) לחוק המעצרים.  קבעתי שהטיעון יתקיים לאלתר.

ומכאן לחלקו של כוח העזר העומד לרשות בית המשפט למילוי תפקידו (תיאור ההתרחשויות מכאן והלאה בפרוטוקול ידני).

12.        בשעה 16:00 סיים ב"כ המבקשת את טיעוניו - ומשעמד ב"כ המשיב להשמיע את טיעוניו - עזבה הקלדנית את אולם הדיונים בטענה כי סיימה את מכסת שעות העבודה לאותו יום, זאת לאחר שהודיעה מראש לסגנית מנהל מערך הקלדניות שתדאג למחליפה במקומה.

בסמוך לשעה 16:10 התייצבה סגנית מערך הקלדניות בלשכתי והודיעה כי אין באפשרותה לזמן קלדנית, גם לאחר שנמסר, כי השופט התורן (השופט שפסר) סיים את מלאכתו באותו יום ואינו זקוק לקלדנות בין השעות 15:30 עד השעה 19:30.

נתבקשה גם תגובתו של מנהל מערך הקלדניות והאחרון מסר, כי לא ניתן לזמן קלדנית, גם לא הקלדנית הכוננית/התורנית הואיל ואינני משמש כשופט תורן.

בסמוך לשעה 17:10 ביקשתי את תגובת מזכיר בית המשפט - תגובתו היתה " כי לא ניתן לזמן קלדנית תורנית/כוננית, כי היא הלכה הביתה".

13.        הסנגור המלומד טען, כי "אני חושב שהמצב הזה שערורייתי, מה שנמסר לאדוני, במילים פשוטות, זה כאילו שעל אדוני ללכת הביתה... זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, אדוני עשה עבודת קודש החל משעות הבוקר עם תחלופה עצומה של נאשמים, תיקים והכל הוא עושה בחן ובחסד ובנועם הליכות ואיננו אומר מילה כאילו עייפתי ודי לי... לא יכול להיות מצב כזה שאדוני ירצה להמשיך את הדיון ולא יינתן לו... אני מתקשה להאמין שהיו נותנים לשופט מחוזי או לשופט עליון תשובות כאלו...

            מדובר בשאלה עקרונית האם מערך העזר משרת את בית המשפט או שבית המשפט כפוף למערך העזר? - אני חושב שהתשובה ברורה מאליה..."