- עניין לנו בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה על ידי המבקשת כנגד המשיב, כאשר במקביל, הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר על החלטת שחרורו של המשיב.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית משפט זה, הכולל חמישה אישומים בעבירות של גניבה בידי מורשה, הפרת הוראה חוקית, משיכת שיק ללא כיסוי, זיוף, שימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר במירמה, כאשר כתב האישום מגולל חמש פרשיות שונות.
המשיב היה עורך דין, בעת הרלוונטית, ומונה בארבע פרשיות נשוא כתב האישום ככונס-נכסים על ידי בית המשפט, אך תחת שימלא אחר חובותיו לפי דין, ועל אף העובדה שפעל מטעמו של בית המשפט וכזרועו הארוכה לביצוע אותן מטלות שהוטלו עליו, פעל המשיב, לכאורה, בניגוד לדין ותוך מעילה באמון ונטל לעצמו כספים מקופת הכינוס, הכל כמפורט בכתב-האישום.
המדובר בסכומי כסף נכבדים מאוד שנגנבו על ידי המשיב, כך נטען לכאורה, כאשר באישום הראשון גנב המשיב לצרכיו סכום של 3,380,882 ש"ח, בעוד שבאישום השני נטען שהוא גנב סכום העולה על 1,000,000 ש"ח, באישום השלישי גנב סכום העולה על 770,000 ש"ח, באישום הרביעי גנב סכום של 71,500 ש"ח, באישום החמישי גנב סכום של 50,000 ש"ח.
בא כח המבקשת, עו"ד קורצברג, פירט בבקשה לא רק את הראיות הקושרות את המשיב לעבירות המיוחסות לו, אלא הוסיף ופירט את ההליכים בהם הורשע המשיב בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, הרשעות המשליכות לכתב האישום הנוכחי, משום היותן עוסקות באותו נושא של ביצוע עבירות בתפקידו כעורך דין שגנב כספים השייכים לאחרים.
ב"כ המבקשת טען שמעשי הגניבה שבוצעו באופן שיטתי על ידי המשיב, התחכום הרב שהיה במעשיו, משך הזמן שבו בוצעו העבירות הנטענות, יש בכל אלה כדי לבסס עילת מעצר של חשש להמלטות מהדין.
- בקשה נוספת שהוגשה על ידי המבקשת כנגד המשיב, בקשה לעיון חוזר על החלטה שניתנה על ידי כב' השופט מודריק מבית משפט זה ביום 10.8.07, לפיה שוחרר המשיב בתנאים ובערבויות שניתנו באותה החלטה, כאשר לטענת המבקשת לאחר מתן ההחלטה התברר למבקשת, כי על אותה דירה לא רק שרשומה משכנתא, אלא שקיימים תשעה עיקולים שעניינם לא היה ידוע למבקשת וגם לבית המשפט בעת שנתן את החלטתו המקורית.
לצורך זה הציג עו"ד קורצברג בפני בית המשפט נסח מעודכן של הדירה בה מתגורר המשיב, שטרם נרשמה על שמו, על כן כל כוונתו של בית המשפט בעת שקבע ערבויות שנועדו להבטיח את התייצבותו של המשיב בבוא היום בבית המשפט, מסוכלת מעצם העובדה שהבטוחה שנקבעה לצורך כך אינה ראויה ואינה יכולה לשמש את יעודה, בשים לב לעובדה שמדובר בדירה שאינה רשומה על שם המשיב מחד, ומאידך, דירה שמוטלים עליה מספר רב של עיקולים המונעים הלכה למעשה, שימוש בה בעת הצורך לאותו ייעוד שנקבע על ידי בית המשפט.
- ב"כ המשיב, עו"ד ליבאי, הסכים בפתח הדיון לקיומה של תשתית ראייתית לצורך הדיון בבקשה, אף שביקש להדגיש את העובדה שהמשיב אינו מודה במיוחס לו, אף שהוא מודה שהסתבך בחובות כספיים.
עו"ד ליבאי ביקש מבית המשפט להתעלם כליל לצורך החלטה בבקשות הנוכחיות מטעונו של עו"ד קורצברג כאילו המשיב הונה את שופטת בית משפט השלום, ומהטיעון שלפיו הוציא המשיב שלא כדין תיק מקורי של בית המשפט והחזיק בו.
עו"ד ליבאי ביקש להדגיש את העובדה שבנסיבות המקרה אין מתקיימת עילת מעצר, לאחר שבית המשפט על שלוש ערכאותיו דן כבר בעניינו של המשיב, סקר את הראיות העומדות לחובתו, בחן את שאלת המסוכנות, ובסופו של דבר הורה על שחרור המשיב ממעצר בתנאים ובערבויות שנקבעו על ידי בית המשפט, כאשר הדיון האחרון בפני כב' השופט מודריק התקיים לאור החלטתו של בית המשפט העליון שראוי היה להכביד בגובה הערבויות, ודיון זה התקיים לאחר שהובא לידיעת בית המשפט, דבר הגשתו של כתב האישום כנגד המשיב, כך שאין כל נסיבה המצדיקה התערבות באותן החלטות ויש להותיר את החלטת השחרור בעינה.
עו"ד ליבאי ביקש להדגיש את נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, נסיבות של מי שחרב עליו עולמו עקב הסתבכות כספית קשה, ביקש להדגיש את שורת מחלותיו של המשיב, הטיפול הרפואי לו הוא נזקק מידי יום ביומו, העובדה שהמשיב מחוסר כל יכולת כלכלית, ועל כן הכבדה נוספת בערבויות היא בלתי אפשרית מבחינתו ועלולה לסכל את החלטת השחרור, ביקש להדגיש את העובדה שבית המשפט כבר דן בנוגע לתיק הנמצא ברשות המשיב וקבע באופן פוזיטיבי שאין ראיות כלל ועיקר לאישום השישי.
באשר לחשש להמלטות מן הדין, טען עו"ד ליבאי, כי שווי דירת המגורים של המשיב הוא מעל ל 3 מליון ש"ח, כך שיש בכך כדי להניח את הדעת.
- לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים, הודיע עו"ד קורצברג לבית המשפט שמשום העובדה שבתי המשפט כבר הורו על שחרור המשיב ממעצר, על אף עמדתה העקרונית של המבקשת, הרי נכון ליום הזה, עותרת המבקשת לקביעת תנאי שחרור שיש בהם לענות על החשש של המלטות מן הדין, כל זאת נוכח חומרת כתב-האישום שהוגש כנגד המשיב, כתב-אישום שאם יורשע בו המשיב בסופו של הליך משפטי הרי שהוא צפוי לעונש מאסר, ולא לתקופה קצרה, ועל כן ראוי לקבוע תנאי שחרור שיבטיחו את אותה סכנה של המלטות מן הדין.
- ב"כ המשיב אמנם הסכים לקיומה של תשתית ראייתית, אך סייג את הסכמתו זו בשתי נקודות שפורטו על ידו, ומטעם זה, כמו גם מהטעם שפירט ב"כ המבקשת לפיו רצוי שחומר הראיות ייחשף בפני בית המשפט בטרם זה יתן את הכרעתו בדבר סוגיית הסכנה להמלטות מן הדין, עיינתי בקפידה בחומר הראיות, בשלושת הקלסרים שהוגשו לעיוני והמכילים את חומר הראיות הרלוונטי באישום הראשון, ויש בהם גם התייחסות לראיות ביתר האישומים.
המדובר בחקירה שהתנהלה על ידי המשטרה בעקבות תלונה שהוגשה כנגד המשיב, לפני מספר חודשים, ובשלביה הראשונים התנהלה באופן סמוי, מבלי שהמשיב היה מודע לקיומה של החקירה, ועל כן פעלה המשטרה בשקידה לאסוף ראיות הקושרות את המשיב לראיות המיוחסות לו, וראיות שכאלה מצויות למכביר בתיק החקירה.
חקירת המשיב עברה לפסים גלויים רק לאחר שהיה בידי המשטרה חומר הקושר אותו באופן וודאי לעבירות המיוחסות לו, כולל מסמכי בנק המעידים על העברות כספים שהופקדו בחשבונו הפרטי, והיו צריכים להיות מופקדים בחשבון נאמנות, משיכת הכספים לחשבונות של קרובי משפחתו, העברת כספים לצדדים שלישיים שאינם קשורים כלל לתיק הכינוס באישום הראשון.
המשטרה הציגה בפני המשיב את אותם דפי חשבון המעידים כאלף עדים על העבירות שבוצעו על ידו, שעה שהוא נטל כספים לא שלו, מקופת הכינוס, הפקידם בחשבונות פרטיים שלו, חשבונות מוגבלים, ועשה בכספים כבשלו תוך העברתם לצדדים שלישיים, והמשיב הודה בחקירותיו במעשים אלה מבלי שיכול היה ליתן הסבר לכך.
אמנם, המשיב ניסה לטעון בשלב מסויים, שהוא נטל כספים שממילא היו מגיעים לו בסופו של הליך משפטי כשכר טרחה, אך מדובר בטיעון מיתמם שבא מצד עורך דין שמונה לא אחת ככונס נכסים על ידי בית המשפט, שהוראות הדין ידועות לו היטב, שכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין גם הם ידועים לו היטב, ועל כן אין לקבל את גירסתו לפיה יכול היה למשוך כספים מקופת הכינוס על חשבון שכר טרחה המגיע לו מבלי שיפנה בנדון לבית המשפט, ומבלי לקבל את אישורו של בית המשפט.