החלטה בתיק בש 92150/05

                                                    בעניינו של משיב 1

1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, כאשר בד בבד הוגש כנגדו, יחד עם שניים אחרים כתב אישום בת.פ. 40190/05 (מחוזי-ת"א) המייחס לו ביצוע עבירות של: הסעה שלא כדין בניגוד לחוק הכניסה לישראל וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.

2. ע"פ המפורט בכתב האישום, המשיבים 2 ו- 3 נכנסו לשטח מדינת ישראל, לאזור כפר קאסם, ושהו בארץ ללא אישור כניסה ו/או שהייה כדין. ביום 21.6.05 הסיע משיב 1 את המשיבים 2 ו-3 ברכבו מאיזור כפר קאסם להרצליה ביודעו כי אין ברשותם אישור שהייה בישראל. ביום 22.6.05 עת הסיע משיב 1 את יתר המשיבים ברחוב רמות ים בהרצליה, הבחין בניידת משטרה, סטה עם רכבו באופן חד באופן שסיכן את הנהגים האחרים שנסעו בסמוך למקום. רכב משטרה שהייה בסמוך למקום דלק אחר רכבו של המשיב 1, אך האחרון התנגש ברכבו ברכב המשטרתי במטרה לעוצרם מהמשך המרדף אחריו ואג כך סיכן את חיי השוטרים. עד השלב בו נורו צמיגי רכבו של המשיב 1, הספיק לסכן חייהם של עוברי אורח ומשתמשים אחרים בנתיב התחבורה על ידי מעבר מנתיב לנתיב באופן מסוכן ולא זהיר.

3. למותר לציין עוד בשלב זה של הדיון, כי משיבים 2 ו- 3 נעצרו עד תום ההליכים בתיק דנן וזאת לאחר שהודו במיוחס להם ולאחר שהביעו כוונתם להודות, במועד הדיון הקרוב, בתיק העיקרי.

4. ב"כ המבקשת, עו"ד גלברט, הפנתה להודעותיהם של השוטרים שדלקו אחר רכבו של המשיב, כאשר מהודעות אלה נלמדת התנהגותו של המשיב אשר נהג בפראות וברשלנות  וסיכן חייהם של משתמשים אחרים בכביש. המשיב עצר את רכבו רק לאחר שנורו צמיגי רכבו. בהודעותיו של המשיב הודה כי ברח בכוונת תחילה מן השוטרים כיוון שיש לו מאסר על תנאי בגין הסעת שב"ח.

התנהגותו, כמו גם עברו של המשיב מעידים על מסוכנותו , כאשר המדובר בצעיר בן 22 שביצע את העבירה בועדו נמצא בתקופת מאסר על תנאי תלוי נגדו לאחר הרשעתו בעבירה זהה. ביהמ"ש העליון בהחלטות רבות נימוק את הצורך במעצרם של נאשמים המואשמים בעבירות כגון אלה עד תום בירור דינם וזאת נוכח המסוכנות הנשקפת מהם.

מנגד, ב"כ המשיב, עו"ד אבו שחאדה, לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית הקושרת את המשיב לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ובחר למקד את טיעונו לעניין המוסכנות והחלופה.

ב"כ המשיב, ציין בטיעוניו כי מסוכנותו של נאשם נלמדת בין היתר מעברו וגם מהרקע לביצוע העבירות המיוחסות לו, כאשר לגישתו ע"פ העולה מדו"חות המשטרה שתעדו את המרדף אחר המשיב והשניים האחרים, ציינו כי המניע לפתיחה באש היה כי "אחד הנוסעים עשה אצבע משולשת לכוון השוטרים" ומכך האחרונים הסיקו שיש חשש לפעילות חבלנית עויינת.

מדובר בבחור צעיר בן 22 ועברו מסתכם בעבירה אחת בלבד, ולפיכך עתר ב"כ המשיב להורות על הגשת תסקיר מעצר משירות המבחן.

5. משום העובדה כי ב"כ המשיב הודה בקיומן של ראיות, הרי שלא מצאתי מקום לבחון את חומר הראיות, אלא לצורכי התרשמות מהמסוכנות מביצוע המעשים אותם לכאורה ביצע המשיב, ומהאפשרות לבחון קיומה של חלופה מתאימה, אם בכלל קיימת חלופה ראויה כזו.

עם בחינת מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב, נתתי דעתי, בין השאר, לעובדה לפיה העבירות אותן ביצע המשיב הינן בדרגת מסוכנות רבתי. למשיב מיוחסת, בין היתר, גם עבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, וביהמ"ש העליון עמד בהחלטות רבות על הצורך להורות על מעצרם של המבצעים עבירות כגון אלה מאחורי סורג ובריח. המסוכנות הגלומה בביצוע עבירות שכאלה, בייחוד בשל אופיה של העבירה, שמבוצעת בשיטתיות ואין לדעת כיצד תסתיים.

רובד נוסף שיש בו ללמד על רמת המסוכנות - המשיב הפר ברגל גסה את הוראות החוק הנ"ל, מבלי שנתן דעתו למקרים הרבים בהם מסתננים תושבי הרשות הפלסטינאית לשטח מדינת ישראל, רובם אומנם עושים זאת לצורכי פרנסה, אך מיעוטם עושים זאת כדי לפגוע באזרחי ישראל.

התנהגותו של המשיב, כפי שזו נלמדת מתיק החקירה ומתיק הפעולה של המשטרה, עובר להימלטותו מן המשטרה, מצביעה על מסוכנות מדרגה ראשונה, כאשר המשיב לא שעה לאות השוטרים שהורו לו לעצור, ונמלט ברכבו, תוך הפרה בוטה להוראות התנועה ומכאן, גרם ובמזיד לסיכון חייהם של משתמשים אחרים בכביש. המשיב גרם במכוון להתנגשות ברכב משטרה, שוב במטרה לסכל את מרדפם של אלה אחריו. מי יודע מה היו צעדיו הבאים של המשיב, ומה היה מתרחש, ביחוד נוכח התנהגותו, או יותר נכון לומר נסיעתו המסוכנת בנתיב התחבורה, אילולא השוטרים פתחו באש לעבר גלגלי הרכב  עד שנאלץ המשיב לעצור.

המשיב סיכן לא רק את חייו וחיי המשיבים האחרים שעמו, אלא גם את חייהם של השוטרים ונהגים אחרים ושל הולכי רגל שסביר להניח כי יכלו להיפגע מהנהיגה המסוכנת.

כאמור עמלו של ביהמ"ש אינו תם בקביעת רמת המסוכנות הנשקפת מן המשיב, אלא בודאי רק לאחר בחינת חלופת מעצר ראויה, אם קיימת כזו, שיש בה כדי להשיג את מטרת המעצר.

אינני מוצא לנכון להיעתר לבקשת ב"כ המשיב לקבלת תסקיר מעצר, שהרי אין ביהמ"ש מחוייב להורות על קבלת תסקיר כאמור, גם כאשר מדובר במשיב שהינו צעיר בימים, וזאת כאשר נחה דעתי כי אין חלופה שיכולה להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו.

המשיב הוכיח בעברו, על אף גילו הצעיר, כי אין מורא הדין עליו, כאשר אין זו הפעם הראשונה שהמשיב מבצע עבירה של סיוע לשוהים בלתי חוקיים בישראל. כאשר עזרתו מתמצת בהסעתם ממקום למקום. למשיב הרשעה קודמת בעבירה של הסעת שב"ח והתפרצות - כאשר האישום בכתב האישום נשוא בקשת מעצר זו מוכיח לכאורה, כי המשיב חוזר לסורו ואינו נרתע מלשוב ולבצע עבירה זו שוב ושוב.

ראוי להדגיש העובדה שהמשיב הורשע לפני חודשים ספורים בעבירה של הסעת שב"ח, כאשר אותם הליכים והמאסר על תנאי שהוטלו עליו לא לימדוהו לקח ולא הרתיעו אותו - ובכך הוכיח שאינו ראוי לאמון.

אשר על כן, אני מקבל את בקשת המדינה, ומורה על מצערו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 40190/05 (מחוזי-ת"א).