נגד המשיב, יעקב ביטון, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת
רצח בכוונה תחילה.
המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (להלן-הבקשה).
בבקשה נטען (תמצית העיקר): לפי כתב האישום - התגלע ויכוח בין ד. א. (להלן-ד.) לבין חן בניהו (להלן - המנוח). למחרת, ביום 27.3.07, בשעה 23:30 לערך, פגש ד. במנוח. המנוח ביקש מד. שיסיע את חברתו לביתה ושם יפגשו וידברו. ד. הסכים. במהלך הנסיעה התקשר ד. למשיב, סיפר לו שהוא בדרכו למפגש עם המנוח וביקש ממנו לבוא למקום. סמוך לשעה 24:00 הגיע ד. וחברתו ברכבם, המנוח ברכבו, המשיב, וד. למקום המפגש. המנוח נשאר ישוב ברכבו, בעוד שד. יצא לכיוונו. באותה עת יצאו המשיב וד. מרכבם, והחלו לרוץ לעבר רכבו של המנוח. במהלך הריצה שלף המשיב ממכנסיו אקדח ורץ עימו לעבר רכב המנוח. המנוח ניסה להימלט מהמקום ואולם המשיב הגיע לחלון הימני קדמי ברכב, וירה במנוח מטווח קצר, לכיוון פלג גופו העליון, בכוונה תחילה לגרום למותו. המנוח המשיך בנסיעה מטרים נוספים עד שפגע בכלי רכב עומדים ונעצר. המשיב ברח מהמקום. כתוצאה ממעשי המשיב, חדר הקליע לבית החזה של המנוח, נגרמו למנוח נזקים גופניים חמורים, שגרמו למותו במקום. כנגד המשיב קמה עילת מעצר סטטוטורית. למרות גילו הצעיר, למשיב יש עבר פלילי ומאסר על תנאי. לאחר ביצוע העבירה דנן, ברח המשיב, ונעצר לאחר שהמשטרה איתרה את דירת המסתור שלו בקרית שמונה. בשל חומרת העבירה, היות המשיב מסוכן, והחשש לשיבוש הליכי משפט, מתבקש מעצר המשיב.
ב"כ המשיב טען (תמצית): יש חומר חקירה חיוני שלא קיבל ועל כן הוא איננו יכול לטעון לגוף הבקשה, ומשאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. ב"כ המבקשת אמרה שהיא העבירה לב"כ המשיב את כל חומר החקירה, למעט תיק פ.א. מסויים שבבדיקה (ראה את דברי הצדדים בדיונים מיום 17.1.08, 23.1.08 ו-24.1.08). על כן, ביום 24.1.08 החלטתי, שאחליט בבקשה לגופה. לאחר שקראתי איפוא את טיעון התביעה ואת חומר הראיות גופו, ושמעתי את טיעוני הצדדים, אני קובע
שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
הבסיס המשפטי בסוגיית הראיות לכאורה
:
נקודת המוצא בהכרעה בשאלת המעצר עד תום ההליכים (גם של המשיב) היא הסתכלות על חומר הראיות "על פניו", ללא הכרעה במהימנותם של עדים. ביהמ"ש יוצר לעצמו תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם (בש"פ 8087/95
זאדה
, פ"ד נ(2) 133, בס' 15 לפסה"ד). קיומה של אמרה המבססת את גירסת התביעה וקיומה של אמרה השוללת את גירסה זו,אין בהם להביא למסקנה שאין סיכוי סביר להרשעה.בשלב המעצר עד תום ההליכים אין השופט קובע ממצאים בטוחים. כל שבידו אינו אלא להעריך סיכויים סבירים (שם, בסע' 16 לפסה"ד).אפשר שבחומר החקירה יהיו עדויות סותרות.לא פעם תתעוררנה שאלות שהעדויות אינן משיבות עליהן. אין בכל אלה כדי לשלול את ערכן כראיות לכאורה להוכחת האשמה. קיומו של ספק סביר עכשוי באשמת הנאשם-מה שאין כן בענייננו-אינו שולל מהראיות את אופיין הלכאורי. אם יש בהן פוטנציאל ראייתי כאמור, כי אז הן מהוות "ראיות לכאורה" (שם, בסע' 18 לפסה"ד).
עיקר הראיות לכאורה
בתיק זה, הן:
אימרות העדים ד. א. וש. כ., בהודעות ובהקלטות (תמלילים);
קלטות שיחזור עם ד. וש.; אימרות
המשיב
למדובב ולחוקרים (הקלטות ועדויות) ובהן גם
ראשית הודייה ו/או הודייה;
פלטי שיחות ואיכונים של טלפונים ניידים,
וחוו"ד מומחים;
חוו"ד מומחה מהמרכז לרפואה משפטית;
מזכרים משוטרים; עדויות
עדי ראיה; תמונות.
הראיות לכאורה
(תמצית העיקר)
שלכאורה מוכיחות את אשמת המשיב בעבירה המיוחסת לו:
לכאורה -
1. תחילה, נראה הארוע כתאונת דרכים של רכב המנוח:
רכב המזדה, שנהוג ע"י המנוח, מסיבה לא ברורה סטה מהנתיב ופגע בש. רכבים חונים. בהגיע מד"א למקום, ביום 28.3.07, בשעה 00:06, המנוח נמצא ללא רוח חיים.
(
דו"ח פעולה מיום 28.3.07, בעמ' 1;
דו"ח מד"א מיום 28.3.07, בעמ' 1;
תמונות).
2. בגופת המנוח התגלה פצע כניסה ויציאה של קליע; בזירה נמצא תרמיל של כדור 9 מ"מ:
בגופת המנוח נמצאו סימני חדירת קליע באיזור כתף ימין וסימני יציאה בצלעות משמאל. הודע לאבי המנוח על חשד לרצח. נמצא תרמיל כדור 9 מ"מ ליד המדרכה ברח' זכריה הרופא בחולון.
(
דו"ח פעולה מיום 28.3.07 מהשוטר מוזס, בעמ' 1-2;
תמונות;
דו"ח ביקור בזירת עבירה מיום 28.3.07, מהשוטר זנאטי).
3. לפי נתיחת גופת המנוח, מותו נגרם כתוצאה מנזק גופני בעקבות מעבר קליע דרך בית החזה:
בגופת המנוח נמצא פצע כניסת קליע בזרוע ימנית ופצע יציאת הקליע בבית החזה משמאל. מותו נגרם מנזק חמור לריאות, לותין ולטחול בעקבות מעבר קליע דרך בית החזה. טווח הירי קרוב לוודאי מעל כ-1 מ',
וכיוון תעלת הקליע מימין לשמאל, מקדימה מעט אחורה, מלמעלה למטה.
(
חוו"ד מומחה מהמרכז לרפואה משפטית - ד"ר זייצב, מיום 1.4.07, בעיקר בעמ' 1, 3, 5, ו-8).
4. השתלשלות החקירה עד לחתימת ההסכם עם העד ד. א. (להלן - ד.):