החלטה בתיק בש 91668/07

לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש קנס וחלף מאסר תמורתו, שניתן כנגד המבקש, ביום -18.03.2007, בבית משפטלעניינים מקומיים ת"א.  על ידי כבוד השופט אלי ספיר , בתיק ב  011531/05.  עד למתן פסק דין בערעור  שהגיש המבקש.

הערעור נסוב על הכרעת הדין וחומרת העונש.

העובדות הצריכות לעניין:

המבקש הורשע,בביצוע עבודות האמורות ללא היתר, לפי סעיף 145 ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, ולתקנות התכנון והבניה(עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967.

ביחס למבנה בשטח 43.5 מ"ר, הממוקם ברחוב הבושם מס' 51 -גוש 6137 חלקות 96,94 באיזור עיריית תל-אביב ובמרחב התכנון שלה.

העונש שנגזר על המבקש:

1)      קנס בסך 20,000 ש"ח או 200 ימי מאסר תמורתם ואגרה בסך 795 ש"ח. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

2)      צו הריסת הבניה נשואת כתב האישום, בתוך 6 חודשים מיום מתן גז"ד, קרי מיום 18.03.2007.

3)      הצו יירשם בפנקס המקרקעין כאמור בסעיף 221(ב) לחוק התכנון והבניה.

לטענת בא- כוח המבקש,

המבקש הודה כבר בישיבה ההקראה הראשונה, כי החליף את גג דירתו והרחיבו וכן הקים מרפסת פתוחה , עוד טען כי מבנה זה ישן, ואינו בניה הטעונה היתר.

ב"כ המבקש טוען, כי סיכויי המבקש בערעור טובים ביותר, הגם שבשלב זה די להראות סיכויים לכאוריים.

אי עיכוב הביצוע משמעו שהמשיבה תבצע צו  ההריסה השיפוטי שניתן, אלא שהמבקש אף עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח, עקב אי יכולתו הכלכלית לשלם הקנס, שכן מצבו הכלכלי כאמרו הינו בכי רע ואין ביכולתו לשלמו ובוודאי שאין לכך כל הצדקה.

 אם יבוצע צו ההריסה השיפוטי, ויזכה המערער בערעורו, הרי שלא ניתן יההי להשיב המצב לקדמותו, ומאזן הנוחות נוטה בצורה חד משמעית לטובת המבקש.

באת כוח המשיבה,  מתנגדת לבקשה.

הגשת הערעור אין בה כדי לעכב ביצוע העונש ובמיוחד  כאשר סיכויי הערעור של פניו, אינם טובים.

המבקש הרס מבנה קיים קטן, ותחתיו בנה מבנה חדש , גדול יותר, ומחומרים אחרים.

הן ההריסה והן הבנייה נעשו ללא היתר, ואף היום, אין המבקש מבקש להכשיר את הבנייה.

לא יהיה זה למותר להדגיש כי הצורך לתקן את כתב האישום נבע מכך שהמבקש לא איפשר כניסת מהנדסי המשיבה למקום, לצורך בדיקה ומדידה, והמידות שנמדדו ממילא, לא היו רחוקות מהמידות שנלקחו לסוף בפועל במקום, לאחר שגם ביהמ"ש ביקר במקום נשוא בקשת העיכוב.