ביום 23.7.08 טענו הצדדים לגופם של דברים, דהיינו, לקיומה או לאי קיומה של תשתית ראייתית בתיק, על הנובע מכך. וכבר עתה ייאמר, כי הן הפרקליטות והן הסניגורים טענו בצורה בהירה, ממצה, כראוי.
טענותיהם של הצדדים מופיעות בפירוט בפרוטוקול והמעיין יעיין שם.
מעברלאמור בבקשה למעצר עד תום ההליכים - טענה תביעה מלומדת גם לעובדה, כי קיים זיהוי של המשיב 2; כי בסיכומו של דבר שני השותפים האחרים באירוע, בתיק אחר, האחים לולץ (יוסף וראמיז), הפלילו את המשיבים וכי למעשה, המשיבים הובאו על ידי האחים לולץ כעולה בהודעות.
הפנתה היא למזכרים של החוקר אבנר משה באותה הפגשה עם משיב 1 ותגובתו של משיב 1, באמירתה, כי חזרתו של יוסף לולץ מדבריו המפלילים כלפי משיב 1 -
הם לאחר מכן; בהפניתה לזכ"ד נוסף (מאת אבנר משה מיום 8.6.08),
שם נשאל יוסף באם הבחור הרביעי הוא המשיב 1, אליאס, באם חבש הוא קסקט? בתשובת יוסף כי כן הוא, אך באמירתו כי אין הוא מוכן להפליל את משיב 1 מתוך ועשה לו טובה (וראה להלן, כי לא זוהה בתמונות חובש הקסקט בעוד האחרים - זוהו)
בדברי ב"כ המבקשת, עו"ד רמתי, כי ארבעה היו במפעל כעולה מדברי מתלוננים; כי נאזקו המתלוננים באזיקים אשר מקורם
אינו במפעל;כי משיב 2 על פי הודעת יוסף מ 4.6.08
הוא שסובב את מצלמת האבטחה; משמע,ידע כי מדובר בפעילות עבריינית ולא רצה כי תתגלה.
בבקשת מדינה
שלא לשקול חלופת מעצר לגבי שני המשיבים לאור התשתית הראייתית, והמסוכנות, כנמנה.
הסניגור המלומד של משיב 1, עו"ד און, הפנה לסתירה העולה כבכיכול בהודעתו של יוסף; בהפללתו ובהכוונתו, לכאורה, כלפי המשיב 1; הכוונה - באמירתו, כי גם אם אמר שם יוסף, כי שמו של האחר הוא
אליאס כשמו של המשיב 1 - הכוונה היא לאליאס
אחר מחברון. בטענתו של סניגור מלומד כנגד העובדה כי המשטרה לא חקרה את העניין למציאת אותו אדם מחברון ולא חקרה
שוב את האח השני, ראמיז, בפרשה האחרת.
בדבריו, כי
אין זיהוי בתמונות הנצפות של משיב 1; כי נתפסה טביעת נעל במפעל על ידי מז"פ, וכי מזוגות הנעליים אשר נתפסו בביתו של משיב 1 -
לא עולה התאמה.
מתוך כך, בבקשת סניגוריה לתסקיר שירות מבחן בעניין מסוכנות במשמע אי מסוכנות גבוהה, בחלופה טובה אשר יתכן ויש בה להפיג מסוכנות.
עו"ד מאג'ר, בא כח משיב 2, באמירתו, כי המעורבים המרכזיים הם האחים מהתיק האחר ואילו כאן - מדובר במעורבים אשר הינם פחות דומיננטיים ומובלים על ידי האחרים.
הפנה סניגור מלומד לדברי המתלוננים, על אותו "סדר יורד" במיקומם של המתלוננים ומה ראו.
טען סניגור כי כל הראיות הקיימות כנגד המשיב 2 עניינן הוא כי רק נכח במקום ולא כי ביצע מעשה כלשהו, בין קשירה או אלימות.
סיפרו האחים/השותפים רק כי לקחו את באהה בדרך, "ליתר בטחון"; לסייע להם; בדברי סניגוריה, כי לא ידע המשיב 2 ולא היה מעורב בכל צורה של אלימות. נאמר לו רק על ידי האחים ללוץ, הנאשמים בתיק האחר, כי אמורים הם ליטול חוב כספי וביקשו עזרתו של משיב 2.
בדברי סניגור, כי מדובר באדם ללא עבר פלילי. בבקשת סניגוריה לבחון חלופת מעצר ולשלוח המשיב לתסקיר למטרה זו.
ויאמר:
רקע הדברים מצוי בהודעות המתלוננים, פועלים זרים סינים.
וראה הודעתו של המתלונן סינג פו יאו (מיום 5.5.08 שעה 11:34) כי ארבעה היו השודדים, האחד, תפס בידו, לא השתמש בכוח אך החזיק אותו ביד. השני, "התחיל להרביץ לי בפנים בשתי ידיו, הוא נתן לי סטירות בפנים עם שתי ידיים בו זמנית ואמר לי "שקט" כי דיברתי קצת בקול רם", כי שניים נוספים "קפצו עלי וקשרו לי את הידיים מאחורי הגב עם אזיקון פלסטיק... כל אחד מהשניים אלו תפס לי ביד וסובבו לי את הידיים לאחור ואחד מהם קשר לי את הידיים עם האזיקון".
כל אחד מהמתלוננים, על פי דרכו, מספר על תפיסה, על החזקת היד, על איזוק ידיו באזיקונים. על ריקון כיסו ולקיחת דברי ערך וכסף. על איומים. את המתלונן גאפינג גאו (4.6.08 15:46) תפסו שלושה מהם בהיותו במקלחת. לקחו אותו עימם עירום ללא כיסוי או מלבוש.
וראה גם דבריו של יוסף, המשיב 1 בתיק האחר כי בהה סובב את המצלמה החיצונית (וראה חקירתו מיום 4.6.08 עמ' 5). וראה המתלונן צאנג צאנג, אשר לא היה באירוע עצמו אך מספר כי חבריו היו מבוהלים, מאוימים כי פחדו שיתנו להם השודדים סטירות. וראה גם הודעתו של המתורגמן (4.6.08).
תשומת הלב תופנה גם לדברי העובד שמש (3.5.08 00:42 עמ' 1)
לעניין הפלת המצלמות ודברי המתלוננים לו, כי מי הנחזה בתמונות-הם אלה אשר היו בשוד (5.5.08 שעה 11:40).
הווה אומר - פעולות אלימות, כתיאורו במיוחד של סינג פו (וראה הבדלים בין המתלוננים מה ראו, כמה אנשים ראו בעת השוד, כל אחד כהיתקלותו הוא עמם), ובכל מקרה,
אין מחלוקת, כי היו ארבעה בעת השוד, כמו גם אין מחלוקת כי משיב 2, באהה, היה במקום, אם כי, כטענת באהה -
שלא בכריכתו לאישום. אין גם מחלוקת, כי היו במקום האחים לולץ (יוסף וראמיז, הנאשמים בתיק האחר).