החלטה (לגבי משיב 2)
1. בתאריך 4.3.07 ,ניתנה החלטתי בבקשת המדינה ליתן סעדים זמניים לגבי רכוש השייך, לפי הטענה, למשיבים 1 ו-2.
ככל שהדבר נוגע למשיב 2, ביקשו באי כוח המדינה להורות על רישום הערת אזהרה, המתייחסת לשתי דירות שבבעלותו, על מנת למנוע מכירתן או שעבודן לטובת צד ג'.
בהחלטה שניתנה על ידי, דחיתי את בקשת המדינה, משסברתי כי מדובר בצעד בלתי מידתי בנסיבות העניין, וזאת לאחר שהתלבטתי לא מעט בסוגיה זו. עם זאת, קבעתי כי משיב 2, מר נחום גלמור, לא יוכל לבצע כל עסקה הנוגעת לשתי דירותיו או לשעבדן לאחר, בלא קבלת אישורו של בית המשפט. זאת, לפרק זמן של תשעים ימים ממועד מתן החלטתי, ביום 4.3.07.
עוד ציינתי בהחלטה, כי רשמתי לפניי את הצהרתו של בא כוח משיב 2, עו"ד נבות תל צור, כי אין בדעת מרשו לבצע, בתקופה הקרובה, כל עסקה הנוגעת לדירות שבבעלותו, ובוודאי שלא במסגרת תשעים הימים.
2. כמסתבר, ההחלטה אשר ניתנה על ידי זו אינה מניחה את דעתה של המבקשת, אשר הודיעה כי בכוונתה להגיש ערעור לבית המשפט העליון בתוך שלושים הימים המוקצבים לה, ממועד פרסום ההחלטה.
ביום 5.3.07, הגישה המבקשת לבית המשפט מסמך שכותרתו "
בקשה דחופה לעיכוב ביצוע ההחלטה", במסגרתו הודיעה המבקשת על כוונתה להגיש ערעור, שמטרתו למנוע כל אפשרות לשינוי המצב המשפטי בדירותיו של משיב 2.
התבקשתי לעכב את ביצוע החלטתי מיום 4.03.07 "
על מנת לאפשר למבקשת לשקול מיצוי זכות הערעור העומדת לה".
אף כי הדברים לא נאמרו מפורשות, ניתן להבין מהבקשה, כי יש להורות את משיב 2 לרשום הערת אזהרה, הנוגעת לשתי הדירות שבבעלותו, וזאת עד להכרעה בערעור, אם וכאשר יוגש ערעור על ידי המדינה.
יאמר כבר עתה, כי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה נועדה
לשמר את המצב הקיים, על מנת לאפשר בחינה ביקורתית של אותה החלטה, ע"י ערכאה גבוהה יותר.
בענייננו, אין מדובר בשמירת הסטטוס- קוו, אלא בבקשה שנועדה
לשנות את המצב המשפטי, הנובע מהחלטתו של בית המשפט. לפיכך, אין לראות את בקשת המדינה כבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, אלא כבקשה לשינוי ההחלטה, שמשמעה, כאמור, שינוי הסטטוס- קוו המשפטי.
3. כמקובל, הפניתי את בקשת המדינה לשם קבלת תגובה מאת באי כוח משיב 2 . עוד טרם
שהתקבלה התגובה, שיגרו באי כוח המבקשת מסמך נוסף, שכותרתו "
בקשה להבהרת החלטה". באותה מסמך, נתבקשתי להבהיר, אם יש מניעה "
לרשום את החלטת כבוד בית המשפט, כאמור לעיל, בלשכת רישום המקרקעין, בין היתר, על מנת להגן על זכותם של צדדים שלישיים אשר עלולים לרכוש את הדירות בתום לב תוך הסתמכות על מרשם המקרקעין, בלא לדעת על הנחיית בית המשפט למשיב 2, שלא לבצע כל עסקה או שעבוד בדירות".
עוד צויין באותה בקשה, כי מבירור שנערך עם לשכת רישום המקרקעין, הרי ש"
ניתן לרשום את עצם קיומה של ההחלטה האוסרת על משיב 2 לבצע כל עסקה בדירות או לשעבדן לכל גורם אחר", אף מבלי לרשום הערת אזהרה על נכסיו של משיב זה.
לאחר שיגור בקשת ההבהרה, התקבלה תגובתם של ב"כ משיב 2, המתנגדת לבקשתה המקורית של המדינה, לעיכוב ביצוע ההחלטה. בתגובה זו, המחזיקה שבעה עמודים מפורטים ומנומקים כדבעי, הוצגו כל הטעמים על שום מה אין להענות לבקשתה המקורית של המדינה. בין היתר צויין, בצדק, כי הענקת הסעד המבוקש מייתרת, למעשה, את הדיון בערעור, שכן סעד זה צפוי לעמוד בתוקפו עד למועד ההכרעה בערעור, בניגוד לקביעתו המפורשת של בית משפט זה.
עוד נטען בתגובה כי אין להציג את משיב 2, כמי שאינו עומד בהתחייבויותיו וכמי שעלול לסכל את החלטת בית המשפט, המחייבת קבלת אישורו לכל עסקה מתוכננת בדירותיו.
בסיכום מסמך התגובה, עליו חתומים עוה"ד נבות תל צור ושי אביניאלי, מציינים באי כוח המשיב, כי "
בקשה זו לעיכוב ביצוע מהווה המשך ישיר לדרך החתחתים בה מנהלת המבקשת את ענייניה בפרשה זו, ואשר עליה היא מבקשת להעלות גם את בית המשפט הנכבד". לפיכך, התבקשתי לדחות על הסף את הבקשה "
הן בשל תוכנה, והן בשל אופן הגשתה".
4. כפי שציינתי בדבריי הקודמים, אין מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע החלטתי, אלא בבקשה