הבקשה ונימוקיה
1. בפניי בקשה ליתן סעדים זמניים ברכוש, שתיאורו מופיע בנספח "א" לבקשת המדינה מיום 19.2.2007, אשר הוגשה על ידי עו"ד אלה רובינק, פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).
הבקשה נסמכת על סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן:
"החוק") ביחד עם סעיפים 36ו(ב) ו-36ו(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן:
"פקודת הסמים").
בגוף הבקשה נטען כי מזה כשנה ושלושה חודשים מתנהלת חקירת משטרת ישראל - יאחב"ל, נגד המשיבים בגין חשד לביצוע עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק.
המדובר בחקירת חשד להלבנת הון בסכום של 50,000,000 $, אשר בוצעה, לפי הטענה, בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון 104, ת"א.
החקירה הגלויה בעניינם של המשיבים נפתחה ביום 28.11.2005, ובמועד זה נתן בית משפט השלום בפתח-תקוה צו המורה על הקפאת הכספים בחשבונות הבנק של המשיבים, שמרביתם נוהלו בסניף בנק הפועלים הנ"ל.
באותו יום, עם סיום חקירתם של המשיבים, הוחלט לשחררם בתנאי ערבות מגבילים כדלקמן:
משיב 1 - מר ארקדי גיידמק, המציא ערבות בנקאית בסך 1,000,000 $ וביום 25.12.2005 הוגדל סכום הערבות לכדי 4,000,000 $, על מנת לאפשר את יציאתו של המשיב לחו"ל ולהבטיח את שובו לישראל.
משיב 2 - מר נחום גלמור, חתם על ערבות עצמית בסך 500,000 $. בגוף כתב הערובה, אשר סומן כנספח "ג" לבקשה, צויין
"אני מתחייב לשעבד את דירתי ולא לעשות בה כל פעולה עד לסיום החקירה ללא קבלת אישור מהיאחב"ל". ביום 31.11.2005, חתם אחיו של מר גלמור, מר גרמן ישראל, על ערבות צד ג' בסך 400,000 ש"ח, על מנת להבטיח התייצבותו של אחיו לחקירה או לכל הליך משפטי הקשור בתיק. אין מחלוקת בין הצדדים כי משיב 2 לא שעבד דירה הרשומה על שמו ולא נרשמה כל הערת אזהרה לטובת המדינה. אקדים את המאוחר ואציין כי לדברי ב"כ משיב 2, החליפה ערבותו של מר גרמן ישראל את הדרישה לשעבוד דירתו של המשיב, דבר שהיה על דעתה של ראש צוות החקירה, רפ"ק מירה קליין.
בבקשה נטען, כי בחודש מאי 2006 ביקשו באי-כוח המשיבים לקיים שימוע בפני פרקליטת המחוז, ולשם כך התאפשר להם להעתיק את
"ליבת חומר החקירה בתיק". הלך השימוע התקיים במהלך חודש ספטמבר 2006.
יאמר כבר עתה, כי המשיבים טרם קיבלו כל הודעה בדבר תוצאותיו של השימוע ועל החלטה כלשהי שניתנה על ידי פרקליטת המחוז.
ביום 13.11.2006, פנתה המבקשת לבית משפט השלום בפתח-תקוה וביקשה להאריך את תוקף הקפאת הרכוש ואת תוקף הערבויות לפרק זמן של שלושה חודשים נוספים. הבקשה נומקה בצורך לבצע השלמות חקירה בפרשה זו.
מאחר שבאי-כוח המשיבים הסכימו להארכת תוקף הקפאת הרכוש והערבויות לפרק זמן מצומצם יותר, התקיים דיון בבקשה, ביום 24.12.2006, בפני כב' השופטת ליה לב-און מבית משפט השלום בפתח-תקוה (ב"ש 4171/06). במהלך הדיון נחקר ע"י באי-כוח המשיבים פקד (אז מפקח) ערן וסקר, הנמנה על צוות החקירה בתיק.
לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, החליט בית המשפט להאריך את תוקפן של הערבויות ושל הצווים הנוגעים לרכוש, עד ליום 20.2.2007.
פרקליטת המחוז מציינת בבקשתה כי נכון להיום אמור צוות החקירה לבצע מספר פעולות חקירה נוספות. פירוט פעולות החקירה הדרושות הוצג בפני בית המשפט בדו"ח סודי, בו נסקרו עיקרי הראיות שבתיק המבססות, לטענת המבקשת, את החשד לפיו נעברה עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק.
הבקשה גופה נומקה בכך שמדובר בהיקף הלבנת הון המסתכם ב-50,000,000 $, כאשר שווי הרכוש, לגביו נתבקש צו ההקפאה, עומד על כ-7,000,000 $ בלבד, היינו - כ-14% מהיקף העבירה. המבקשת טוענת כי מדובר בסכום סביר ומידתי ביותר, בשים לב לזהות המשיבים וטיב העבירה המיוחסת להם. קיים יסוד סביר להניח, כך לטענת המבקשת, כי הרכוש עצמו, לגביו מתבקש הצו הזמני, יעלם או יעשו בו פעולות אשר ימנעו כל אפשרות חוקית לממש את חילוטו בתום ההליך המשפטי.
לאור האמור, התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 23 לחוק ביחד עם הסעיפים הרלבנטיים בפקודת הסמים, על מנת להמשיך ו"להקפיא" את הכספים בחשבונות הבנק המפורטים בנספח "א" לבקשה. עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי הערבויות אשר ניתנו על ידי המשיבים ישמשו להבטחת חילוט עתידי, כאשר יגיע המועד לבקש מבית המשפט את חילוטו של הרכוש. לעניין זה, מבקשת המדינה כי תרשם הערת אזהרה הנוגעת לשתי דירות השייכות למשיב 2, על מנת למנוע הוצאת הרכוש מידיו או שעבודו לגורם אחר.
המבקשת מוסיפה ומציינת, כי הוקם מנגנון, לפיו יכולים המשיבים או מי מטעמם ליתן הוראות לצורך ניהול חשבונות הבנק המוקפאים, דבר שאושר על ידי בית משפט השלום בפתח תקוה, במסגרת תיק ב"ש 1152/06.
טיעוני ב"כ המבקשת
2. עו"ד חיים לירן, אשר טען למבקשת, ציין כי מטרת הבקשה הינה לאפשר חילוט רכוש השייך למשיבים, אם וכאשר יוגש נגדם כתב אישום בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, ולאחר שיורשעו בדין.
עו"ד לירן הוסיף וטען כי את הרכוש המדובר ניתן לחלק ל-3 חלקים עיקריים.
בחלק הראשון מדובר בסכום של 900,000 $ המצוי בחשבונות הבנק של המשיבים, שלגביו מתבקש בית המשפט ליתן סעד בהתאם לסעיף 23 לחוק, ולהורות על הקפאתו לצורך חילוט עתידי. אציין כבר עתה, כי לא נשמעה התנגדות של ממש לגבי מתן צו הנוגע לסכום זה מטעם באי-כוח המשיבים. עו"ד בן אריה, אשר טען למשיב 1, הסכים, למעשה, להמשך הקפאת הסכום ואילו עו"ד תל-צור, אשר טען למשיב 2, ציין כי סכום זה אינו קשור כלל למרשו.
החלק השני נוגע לסכום של 4,000,000 $, סכום ערבות אשר ניתנה על ידי משיב 1, בין בדרך של הפקדת מזומנים ובין בהמצאת ערבות בנקאית.
החלק השלישי עניינו בשתי דירות השייכות למשיב 2, לגביהן התבקש רישום הערת האזהרה לטובת המדינה.