החלטה בתיק בש 9041/04

בפני בקשה מטעם המדינה, למתן צו לפי סעיף 239 (ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: " החוק") להורות למוסדות התכנון להימנע מלטפל בבקשה לקבלת היתר בניה, למבנים נשוא כתב האישום, עד לגמר ההליכים במשפט (הכוונה לתיק עמק 20155/04); ולחלופין עד שהמשיב ישלם את הקנס וכפל האגרה בהם חוייב בתיק פ' 6421/01, בבית משפט השלום בבאר שבע.

סקירה קצרה של ההליכים שהיו עד כה

1.         ביום 10.1.01 הוגש כנגד המשיב כתב האישום הראשון במסגרת תיק פ' 6421/01 בו הורשע בהקמתם של שלושה מבנים ללא היתר בניה ושימוש במקרקעין בסטיה מהיתר, לפי סעיפים 145 (א), 204, ו- 208 לחוק.

            המבנים הם:

            א.         רצפת בטון בשטח של 40.74 מ"ר, המשמש כמרפסת.

            ב.         הצבת קראוון המשמש למגורים, בשטח של 64.80 מ"ר.

            ג.          הקמת סככה בשטח של 36.75 מ"ר, המשמשת כאורווה לסוסים.

            בגזר הדין נקבע, בין היתר, כי על הנאשם לשלם 10,000 ש"ח ב - 12 תשלומים, כפל אגרה בסך של 4,353 ש"ח וכן ניתן צו הריסה דחוי למשך 12 חודשים.

            צו ההריסה נכנס לתוקף ביום 14.1.2004, מבלי שהמשיב טרח להגיש בקשה להארכת המועד.

2.         לאחר שהמשיב לא קיים את פסק הדין הראשון ולא הרס את המבנים הוגש נגדו ביום  30.3.2004 כתב אישום שני במסגרת תיק עמ"ק 20155/04, בו הורשע באי קיום צו של בית משפט (סעיף 210 לחוק) וכן המשך השימוש במבנים (לפי סעיפים 145 (א), 204, ו- 208 לחוק).

            עדיין לא נגזר דינו של המשיב בתיק השני והטיעונים לעונש נקבעו ליום 7.2.2005.

טענות הצדדים :

3.         המבקשת טוענת, בין היתר, כי המשיב מזלזל בהוראות הדין ובבית המשפט, כאשר  רק לאחרונה הגיש בקשה לקבלת היתר בניה (כשנתיים ורבע לאחר שקיבל אורכה של שנה לצורך הריסת המבנים), לא שילם את הקנס שנגזר עליו בתיק פ' 6421/01 ולא שילם את כפל האגרה שנגזרה עליו.

4.         מנגד, טוען המשיב בתגובתו שהוגשה בכתב, כי מדובר בבקשה דרקונית שדינה להידחות על הסף, כזו אשר נועדה להפעיל עליו לחצים וכי הימנעות הועדה מלטפל בהיתר משמעה ענישה נוספת שלא כדין. עוד טוען המשיב, כי נקלע למצב כלכלי קשה וכי יש לתת לו הזדמנות להסדיר את ענייניו, כך שלא ניתן להאשימו בשימוש ובבניה ללא היתר בו בזמן שמונעים ממנו את קבלת ההיתר.

5.         בדיון שהתקיים ביום 7.2.2005 הודיעו הצדדים, כי אין צורך לייחד דיון נפרד בבקשה וביקשו שבית המשפט ייתן את החלטתו על בסיס הבקשה והתגובה שהוגשו בכתב.

ההכרעה

6.         בסעיף 239 (ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 נקבע :

"239. צו הפסקה שיפוטי [תיקון: תשל"ח]

(א) ...

(ב) משניתן צו הפסקה שיפוטי או הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט להורות למוסדות התכנון להימנע מלטפל בבקשה להיתר נושא צו ההפסקה או כתב האישום עד לגמר ההליכים בבית המשפט".

לגבי הנסיבות, אשר בהן יעשה שימוש בסמכות האמורה, נקבע, כי שאין מקום לעריכת רשימה סגורה של מקרים בהם ראוי כי בית המשפט יעשה שימוש בהוראת סעיף 239 (ב) לחוק, וככל הנראה יש להחליט בכל מקרה ספציפי על פי נסיבותיו.