החלטה בתיק בש 8561/05

1.         לפניי בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו כי ביום 17.03.05 הסכים למכור לסוכן משטרתי סם מסוכן מסוג הירואין. עסקה זו לא יצאה אל הפועל. בגין כך זה  מואשם המשיב בכך שביצע עסקה אחרת בסם מסוכן.

באישום השני נטען כנגד המשיב כי ביום 29.03.05 קשר המשיב עם אחר למכור לסוכן המשטרתי סם מסוכן מסוג הירואין. עסקה זו בוצעה. לפיכך, מואשם המשיב  בכך שקשר קשר עם אחר לביצוע פשע, סחר בסם מסוכן וכן כי החזיק בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

באישום            השלישי נטען כנגד המשיב כי ביום 29.05.05 קשר המשיב עם אחר קשר למכור לסוכן סם מסוכן מסוג קוקאין. עסקה זו בוצעה. לפיכך, מואשם המשיב בכך שקשר קשר לביצוע פשע, סחר בסם מסוכן וכן בכך שהחזיק סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

3.         הסניגור טוען כי דין הבקשה להדחות. לחילופין, יש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים. לטענת הסניגור אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וכי גם אם יש ראיות כלשהן הרי שחולשתן כה רבה, עד אין להיעתר לבקשה במלואה.

4.         עיקר תיק החקירה מבוסס על עדות סוכן משטרתי.  הוא זה אשר לכאורה שוחח עם המשיב והוא זה אשר, כנטען בכתב האישום, רכש מהמשיב את הסמים המסוכנים.

5.         המשיב מכחיש כל היכרות עם הסוכן המשטרתי. כך הוא גם מכחיש  כל מעורבות בעסקאות סמים.

6.         לטענת הסניגור, הסוכן המשטרתי מסרב להעיד. נעלם והמבקשת אינה מסוגלת לאתרו על מנת להביאו לעדות בבית המשפט. מכאן שאין, לשיטת הסניגור, כל ראיה כנגד המשיב.

7.         ב"כ המבקשת השיבה לטיעון זה כי הסוכן אויים וכך גם משפחתו אויימה  בגין  שיתוף  הפעולה עם המשטרה. לפיכך, ניתן להכשיר את עדויות הסוכן באמצעות סעיף 10א'(ב) לפקודת הראיות.

            עוד טענה ב"כ המבקשת כי כלל לא ברור, בשלב זה, שהסוכן לא יעיד בבית המשפט.

8.         סעיף 21 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים") קובע כי על בית המשפט לשקול בשלב זה אם בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

9.         בית המשפט העליון בבש"פ 8087/95  זאדה נ' מ"י פד נ' (2) 133 (להלן: "פרשת זאדה") עסק בשאלת טיב הראיות כממלאות תוכן את התיבה "ראיות לכאורה" וכך נקבע שם:

"על כן, השאלה אותה צריך בית המשפט לשאול עצמו, לעניין ראיות אלה , הוא אם טיבה של הראיה - על רקע משקל הראיות כולן המצוי בשלב זה הוא כזה שקיים סיכוי סביר שאותה ראיה תהפוך בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה, היא לבדה או בהצטרפות לראיות פוטנציאליות אחרות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם".

10.        בשלב הדיוני הנוכחי כלל לא ברור שהסוכן לא יובא למתן עדות. אם יובא הסוכן לעדות הרי שבית המשפט אשר ידון בהליך הפלילי העיקרי ישמע את עדותו, ואין לשלול שבית המשפט יבחר לקבל את עדותו כמהימנה. היה ועדות הסוכן תתקבל כמהימנה הרי שקיים סיכוי סביר להוכחת האשמה.

            זאת ועוד, בתיק החקירה מצויות עדויות מפורטות של הסוכן הן לעניין עסקאות הסמים שערך עם המשיב והן לגבי האיומים שהופנו כלפיו וכלפי משפחתו המורחבת.

            היה ועדויות הסוכן לעניין עסקאות הסמים תוכשרנה, הרי ששוב קיים סיכוי סביר להרשעת המשיב.

            זאת ועוד בניגוד לטענת הסניגור ניתן להכשיר את אמרות הסוכן, אם לא יגיע למתן עדות, על פי סעיף 10א (ב) לפקודת הראיות, גם אם לא יוכח שהאמצעי הפסול שמנע העדתו נובע מהנאשם (המשיב כאן) או מי מטעמו. יכול שמתן העדות תמנע על ידי גורם זר לדיון שיש לו עניין אישי להניא את הסוכן מלהעיד, זאת ללא קשר למשפט או לנאשם. ראה קדמי על הראיות חלק ראשון בעמ' 344.

11.        באשר לאיומים שהופנו לסוכן, גם בעניין זה מצויות בתיק החקירה עדויות מפורטות וכך הוא אמר ביום 29.09.05.

"הסיבה הראשונה (לניסיון ההתאבדות) הוא שכל המשפחות של העצורים התאחדו ביחד ואמרו מה שקרה קרה ואנחנו סולחים לו על זה בתנאי שלא יעיד ואם יעיד יתנקשו בהורים שלי ובמשפחה שלי והם מוכנים להבטיח מול שייח'ים בדואים כבדים ושופטים בדואים שאם אני לא יעיד לא יפגעו בי ולא יפגעו בהורים ולא יטרטרו את ההורים שלי עם נזקים שיגרמו להם כלכלית על הפסדים לעורכי דין ולא יטרטרו אותם במשפטים בדואים". (התוספת שלי א.ב.).