החלטה בתיק בש 8512/05

1.                   על שולחני מונחת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2.                   כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

3.                   תיק החקירה מבוסס רובו ככולו על עדותו של סוכן משטרתי. בעדותו מיום 24.7.05 מעיד הסוכן כי התקשר טלפונית למשיב וביקש לרכוש ממנו סם מסוג קוקאין.  טרם שהסוכן יצא למפגש, הציג לו מפעילו את תמונת המשיב. הסוכן מעיד כי הפגישה יצאה מן הכוח אל הפועל והמשיב סיפק לו את הסם בתמורה ל-100 ש"ח.

4.                   המשיב מכחיש כי מכר סם מסוכן לסוכן. לטענתו, הוא מכיר את הסוכן שכן זה האחרון משתמש בסמים. עוד הוא ציין בעדותו שאכן הסוכן יצר עימו קשר, הם נפגשו, אולם לא למטרת סחר בסם מסוכן, אלא לצורך שימוש משותף בסם.

5.                   המפגש בין הסוכן והמשיב בו לכאורה רכש הסוכן את הסם מהמשיב הוקלט. אולם, המשיב טען בחקירתו במשטרה שאינו מזהה דבר בקלטת.

6.                   ב"כ המשיב טענה כנגד קיומן של ראיות לכאורה.

לחילופין, טענה ב"כ המשיב לחולשתן של הראיות. לפיכך, ביקשה ב"כ המשיב להורות על שחרורו בתנאים.

7.                   לטענת בא כוח המשיב אין ליתן אמון בעדות הסוכן שכן עברו מכביד וכי מסר עדותו בתמורה לכך שהתיקים התלויים ועומדים כנגדו - יסגרו. עוד טענה בא כח המשיב כי לא נעשה זיהוי קולות לגבי מי שמוקלט בקלטות בהן נשמע כי נקבעת פגישה ומוזכר המונח "קריסטל".

יתרה מזאת, לטענת בא כח המשיב אין לקבל את עדות הסוכן שכן כעולה מתיק החקירה, הלה דיבר עברית בסיסית בלבד.  עדות הסוכן לא נגבתה בשפת האם שלו (רוסית), אלא תורגמה על אתר לעברית על ידי אחד השוטרים.

לפיכך, לשיטת בא כח המשיב עומדות ראיות המבקשת על כרעי תרנגולת ודין הבקשה להידחות.

8.                   בשלב הדיוני הנוכחי השאלה שבית המשפט מציב לעניין התיבה "ראיות לכאורה" היא האם יש בראיות שהונחו לפניו פוטנציאל שבמהלך עיבודן במסגרת ההליך העיקרי יובילו לראיות אשר יבססו את אשמת המשיב מעבר לכל ספק סביר.  ראה בש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י פ"ד נ' (2) 133 בפיסקה 12.

9.                   לאחר שבית המשפט עיין בחומר החקירה ושמע את טענות הצדדים, המסקנה היא שיש להשיב בחיוב על השאלה, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה במסה כזו, אשר יש בה להוביל להרשעת המשיב.

לא נעלמה מעיני בית המשפט טענת בא כוח המשיב שאין ליתן אמון בעדות הסוכן נוכח העניין הברור שיש לו לספק ראיות נוכח ההבטחה שקיבל שתיקים התלויים ועומדים כנגדו ייסגרו. בפרשת ז'אדה הנ"ל נקבע שבית המשפט אינו מכריע בשלב זה בשאלת מהימנותם של עדים.

יחד עם זאת, מוכן בית המשפט לקבל באופן חלקי את עמדת בא כוח המשיב לפיה נוכח עברו של הסוכן והעדר ראיות נוספות, קיימת חולשת מה בראיות.  אולם, ראוי להבהיר שאין כאן אותה חולשה תהומית לה טענה בא כוח המשיב.

10.               בענייננו, נאשם שבית המשפט קובע שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו באישום של סחר בסם מסוכן, קמה עילת מעצר סטטוטרית מכוח סעיף 21(א)            (1) (ב)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק מעצרים").

זאת גם זאת, נוכח עברו המכביד של המשיב קמה עילת מעצר נוספת שכן באמתחתו הרשעות הקשורות בסחר והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. לא זו אף זו, תלוי ועומד כנגד המשיב עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 12 חודשים.

11.               כפי שנקבע בסעיף 21 (ב)(1) לחוק המעצרים, בחן בית המשפט באם ניתן להפיג את המסוכנות הנובעת ממנו בדרך אשר פגיעתה בחירותו תהא פחותה.

הלכה מושרשת היא כי ככלל לא ישוחרר בתנאים מי שתלוי ועומד נגדו אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן.  ראה לדוגמא בש"פ 11439/04 אלקאיד נ' מ"י.  רק בנסיבות מיוחדות יורה בית המשפט במקרים כגון אלו על שחרור בתנאים.

12.               בענייננו, מבלי להקל ראש בנסיבותיו האישיות הקשות של המשיב, לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל לפיו אין לשחרר בתנאים מי שמיוחס לו אישום של סחר בסם מסוכן.