החלטה בתיק בש 8309/07

1.

א.         הריני מאחד את הדיון בב"ש 8309/07 ובב"ש 8310/07 לצורך כתיבת ההחלטה שימועה יבוצע תוך שמירת ההפרדה בין המשיב 1 למשיבים 2 ו-3.

ב.         בקשה לעצור את אלחסן אלעאסם (להלן: " אלחסן"), את פאיז אלעאסם (להלן: " פאיז") ואת חנניה דהן (להלן: " חנניה") עד תום ההליכים נגדם בת.פ 3563/07 ובת.פ 3564/07 של בית משפט זה בהתאמה.

ג.          בשני כתבי האישום הרלוונטיים הואשמו המשיבים כי בערב ראש השנה, קרי ביום 12.9.07, בין השעות 20:30 ל- 22:30 לאחר קשירת קשר לביצוע הפשע חברו המשיבים יחדיו וביחד עם שניים נוספים, שזהותם אינה ידועה למבקשת, פרצו לשנים עשר קרוואנים במושב שוקדה וגנבו מהם רכוש. הרכוש, אשר לפי הטענה, גנבו, מתואר בכתב האישום. בנוסף, הואשם פאיז במספר הפרות ההוראה החוקית, לפיה שוחרר למעצר בית מלא ביישוב תל שבע, כמספר הפריצות. זאת בתוספת אירוע נוסף, בו נטען, שב-20.4.07 בסמוך לשעה 18:45 נמצא פאיז בכפר מימון. לבסוף, הואשם פאיז בהדחה בחקירה, בכך, שפנה לאלחסן בתחנת המשטרה בנתיבות ביום 24.9.07 ואמר לו, בין היתר, שיגיד, ש"הוציאו עליו אקדח ושאיימו עליו".

2.         שמענו באריכות את טענות הצדדים, אשר בקליפת האגוז הן, שיש לסמוך על הודאתו של אלחסן בהשתתפותו בפריצות ובגניבות בתור התצפיתן (טענת המבקשת) ועל הפללתו את המשיבים 2 ו- 3 (טענת המבקשת), מחד, ומאידך, (טענת המשיבים) שהודאתו של אלחסן נבעה מהשאה ופיתוי ושהפללתו את המשיבים 2 ו- 3 נבעה מאיומי המשטרה והדרכתה.

            בחנתי את הטענות הללו באמות המידה, הדרושות במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים. הגעתי לידי המסקנה, שבחומר החקירה ראיות לכאוריות להוכחת עבירות הרכוש, עבירת ההדחה בחקירה ועבירת הפרת ההוראה החוקית. לא ראיתי צורך להידרש למחלוקת בין הצדדים, אם שהייתו של המשיב 2 מחוץ למעצר הבית בזמן הפריצות היוותה הפרה אחת של ההוראה חוקית לשהות במעצר בית מלא או שמא המדובר בהפרת ההוראה החוקית בכל פעם, שהמשיב הנ"ל פרץ לבית וגנב ממנו. הרי, כך או כך, קיים נופך מכביד מבחינתו של משיב זה בשל הביצוע של סדרת עבירות נלוות, לפי הראיות הלכאוריות, גם אם תראה הפרת ההוראה החוקית על ידיו כהפרה אחת. יצוין, כי איננו מביעים כל עמדה מראש, אם ניתן יהיה לאיין הכבדה  זו באמצעות חלופת מעצר ראויה.

3.        

א.         הראיות, התומכות בכתבי האישום, הן אמרתו של אלחסן מיום 18.9.07 ודו"ח ההובלה וההצבעה מאותו היום, בו חוזר אלחסן על תוכן אמרתו הנ"ל.  כמו כן, כתבי האישום נתמכים על ידי תמליל השיחה, בין פאיז לאלחסן ביום 24.9.07,  על ידי העימות בין חנניה לאלחסן ועל ידי השיחה המתומללת בין חנניה לאלחסן. באשר לטענה, שאין להסתמך על תמלילים אלו בשל כלל הראיה הטובה ביותר, אין אינדיקציה, שלא תוכל התביעה להגיש את הקלטות הרלוונטיות בעת המשפט, ובאשר לשאלה, אם נמנע מן המשיבים 2 ו- 3 להעתיק את הקלטות בשלב הגשת כתב האישום (ואיני קובע לעניין זה דבר), לא זה המבחן על פיו תיקבע קבילות התמלילים במהלך המשפט. הגם, שאין בידנו לקבוע שבעת המשפט לא יהיו למשיבים 2 ו- 3 העתקי הקלטות.

ב.         עוד תמיכה לגירסת התביעה מצויה באמרתו של חנניה מיום 18.9.07, באמרתו  של הנ"ל מיום 19.9.07, בהודעתה של מרים דהן (אמו של המשיב 3) מיום 23.9.07 ובאמרתו של חנניה מיום 24.9.07. בנוסף, נתמכים כתבי האישום על ידי דו"ח החיפוש ודו"ח הפעולה של שי חג'בי מיום 24.9.07 והודעתה של מרי אשכנזי מאותו היום. בהמשך נתייחס לאותן הראיות, אשר לטענת המשיבים, מלמדות, שאין סיכוי סביר, שלאחר הפיכת הראיות הפוטנציאליות לראיות רגילות במהלך המשפט, יורשעו המשיבים.

4.        

א.         נפרט עתה אותן הראיות, אשר תומכות בכתבי האישום. באמרתו מיום 18.9.07 סיפר אלחסן לחוקרו, שפאיז הציע שיפרצו, שתפקידו שלו היה לשמש תצפיתן בעת הפריצה, שיחד עם המשיבים פרצו עוד שניים, האחד יהודי מאשקלון והאחר בדואי מתל  שבע, שאינם מוכרים לו, ושהוא הורה לפאיז לקחת את חלקו בשלל לתל שבע ולהחביאו במנהרה (אמרתו של אלחסן מיום 18.9.07 שורות 6 - 19).

            עוד סיפר אלחסן לחוקרו, שפאיז הוציא כפפות מרכבו (שם, שורה 76), שוב (והפעם בפירוט), שהוא אמר לפאיז לקחת את ה-DVDואת המצלמה הדיגיטלית, שהיו חלקו בשלל, ולהחביאם בתל שבע (שם, 87-88), ואילו הוא נטל שרשרת, אך בשל הפחד מפני אביו זרקה בפרדס בדרכו למאהל (שם, שורה 95). עוד גילה אלחסן באמרתו הנ"ל, שמן הקרוואנים הביאו הפורצים את החפצים בשקי קמח, אולי שלושה במספר (שם, שורה 108).

            בדו"ח ההובלה וההצבעה של אלחסן מתועדים (בעמ' 2), כיצד הוא פגש את פאיז במאהל, ומשם נסעו ברכב הלגאסי של פאיז למושב שוקדה, שם פגשו את חנניה. עוד אמר שם אלחסן (בעמ' 2 לדו"ח ההולכה), שבלגאסי ישבו יהודי מאשקלון וערבי מתל שבע, שאינם מוכרים לו. תאר אלחסן (בעמ' 2 לדו"ח ההולכה), שהוא ופאיז עברו לרכב מסוג מגנום של חנניה והשניים הלא מוכרים לו נשארו בלגאסי. בהמשך (בעמ' 3 לדו"ח ההולכה) תאר אלחסן את הנסיעה למועדון במושב שוקדה, כדי לוודא, שכל האנשים במסיבה ולא בבתיהם. אזי תאר אלחסן, שעשו פרסה וירדו מהרכבים מול הסככה. לפי אלחסן (בע"מ 4 לדו"ח ההובלה) חנניה הורה לו לשמור, שאיש לא יגלה אותם והוא עמד ליד עץ הזית לשם כך. לפי דבריו (בעמ' 4 לדו"ח ההובלה), כעבור מחצית השעה שבו הפורצים ובידיהם שלושה שקי קמח, שניים מהם מלאים בחפצים ואחד עד חציו. אלחסן המשיך לתאר (בעמ' 5 לדו"ח ההובלה), שפאיז עשה פרסה, שהעמיסו את החפצים הגנובים בארגז המגנום, ושוב ביצע פאיז פרסה ליד ביתה של הזקנה, אשר אצלה עבד (אלחסן) פעם במסקנות.  במקום הזה הועתקו עקבות הצמיגים, שנראו. עוד סיפר אלחסן (בעמ' 6 לדו"ח ההובלה) שליד קו המתח העלו שוב לרכב את הערבי, אשר, לפי מה שתאר קודם (בעמ' 5 לדו"ח ההובלה) הלך רגלית, כדי לעשות את צרכיו. בעמ' 7 לדו"ח ההובלה סיפר אלחסן, שבעת חלוקת השלל, הוא נטל מצלמה, DVDוכסף, שאת המצלמה מסר לפאיז ואת השרשרת, אשר הוא עצמו לקח עמו בדרך למאהל של אביו, הוא זרק בפרדס.

            באשר לאישום כנגד פאיז בגין ההדחה בחקירה, בתמליל השיחה בינו לאלחסן מיום 24.9.07 (מול הנומרטור 043) אומר פאיז לאלחסן "תגיד שהוציאו עליך אקדח" ובתמליל של קלטת אחרת מאותה שיחה (מול הנומרטור 70), "במשפט תגיד שאיים עליי".

ב.         באשר לתימוכין בכתבי האישום, חנניה דהן גילה לחוקרו יותר מפעם אחת, שהיה בארוחת החג ביחד עם הוריו בביתם ושב לביתו בשעה 21:00 עד 22:00 או 23:00 (אמרותיו של חנניה מיום 18.9.07 ומיום 19.9.07). ברם, אמו, הגב' מרים דהן מסרה בהודעתה מיום 23.9.07, שבמהלך הקידוש התעצבן חנניה, עזב את ביתם ולא אכל עמם שוב נחקר חנניה ביום 24.9.07 לעניין מיקומו בזמן ארוחת החג. הוא אמר, שהיה בכל זמן הארוחה אצל הוריו. כשהוטח בו, שלגירסת אמו, הוא התעצבן בקידוש ועזב את הבית, אמר חנניה, שהדבר לא זכור לו, ולאחר מכן מסר גרסה שאמו "זרקה מילה...".

            עוד תימוכין בכתב האישום מצויים בצמידים, שנתפסו ביום 24.9.07 בחדרה של רעייתו של פאיז (ראה: דו"ח הפעולה של שי חג'בי מיום 24.9.07 ודו"ח החיפוש מאותו היום). תושבת שכונת הקרוואנים במושב שוקדה, הגב' מרי אשכנזי, נחקרה ביום 24.9.07. היא נתבקשה לתאר את תכשיטיה, שנגבנו, ותארה סוג של צמיד שלא היה שלם, שהיה פגום בסגירה, ללא פרחים, רק עלים. או אז הוצגו בפניה צמידים, אשר נתפסו בחיפוש בחדרה של רעייתו של פאיז, מתוכם הגב' אשכנזי הצביעה על ארבעה שלה. בבדיקה נראה בצמידים אלו, שהגימור לא היה אחיד (בחיבור) ושעוצבו בעלים ולא בפרחים.

5.         הריני קובע כי יש בראיות דלעיל, כדי להוות ראיות לכאורה. ישנו דבר לחיזוק הפללתו של אלחסן את חנניה, כשמיקם חנניה את עצמו בבית הוריו בשעה, שלפי גירסתו של אלחסן, פרץ לבתים במושב, זאת, כאשר, לפי אמו (של חנניה), הוא לא נשאר אצלה לארוחת החג, אלא עזב את ביתה, כשהתעצבן כבר בעת הקידוש. ישנו סיוע של ממש, התומך בגירסתו של אלחסן כנגד פאיז בצמידים, שנתפסו אצל רעייתו בחדרה, אשר זוהו על ידי הגב' אשכנזי משכוונת הקרוואנים כרכושה. יש דבר מה נוסף להודאתו של אלחסן בעדויות תושבי הקרוואנים על בתיהם, שנפרצו.

6. הסניגורים המלומדים הצביעו על החולשה, לטענתם, בגרסתו של אלחסן תוך ניתוח יכולותיו הלשוניות ומידת האפשרות להשפיע עליו כרועה צאן פשוט, אשר מצא את עצמו במעצר לראשונה. אין זה המקום ואין לי היכולת להתרשם ממהימנותו של עד, אשר טרם העיד. גם אין זה המקום, שבית המשפט יכריע בטענתו של אלחסן, שהודאתו לא היתה מרצון חופשי. הסניגורים המלומדים גם הצביעו על כך, שאין אישוש מדעי לנטען בכתבי האישום. מעתקי הצמיגים לא הוכיחו דבר. יתרה מכך, הגשש, עדואן עמריה, עלה על עקבות הפורצים, לפי גירסתו, ומצא את העקבות של שני גברים ואישה, כאשר אחד הגברים נעל נעלי "נייק" והשני נעלי ספורט. לעומת זאת, בדו"ח ההובלה וההצבעה (בעמ' 9 שורות 9-18) אלחסן מסר, שהוא וחנניה נעלו נעלי קרוקס. לא מצאתי כירסום בעקבות, שגילה הגשש, כי הן הובילו לחתך בגדר (לפי גירסתו של עדואן עמריה, הגשש).  אין בראיות התביעה ולו רמז, שהיה צורך לחתוך את הגדר, שהרי לפי גירסת התביעה ההגעה למושב היתה ברכבים. בנסיבות אלו לא מצאתי בממצאים, שגילה הגשש, כדי לקעקע את גירסתו של אלחסן.

הסניגורים המלומדים הצביעו על כך, שהרכוש, אשר, לפי אלחסן, הוחבא עבורו במנהרה בתל-שבע, על-ידי פאיז, לא נמצא שם בעת ההובלה וההצבעה. ואולם, יש לזכור, כי לגירסתו של אלחסן, הוא לא התלווה לפאיז בנסיעה לתל-שבע לאחר הפריצות.