ב"ש, פ
בית משפט השלום באר שבע
|
7072-05,7072-05
21/08/2005
|
בפני השופט:
איל באומגרט
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד ארץ קדושה
|
הנתבע:
אבוקסיס ראובן עו"ד אסתר בר-ציון
|
החלטה |
1. לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב, עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום ובו נטען כי סחר בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל 0.762 גרם. עוד נטען בכתב האישום כי המשיב ניסה להדיח את העדה, לה לכאורה מכר את הסם, למסור הודעת שקר.
3. בטיעוניה להיעתר לבקשה הפנתה ב"כ המבקשת לעדות לירן חיים (להלן: "לירן"). כעולה מעדות לירן היא צרכנית סמים. לפיכך, נסעה ביום 6.8.05 לבית המשיב המוכר לה מעברה כמי שסוחר בסמים. לדבריה, דפקה על דלת דירת המשיב ומשנפתחה הדלת זיהתה את המשיב ומסרה לידיו 300 ש"ח במזומן בתמורה לשתי מנות הסם אותן מסר לידיה.
משעשתה לירן דרכה חזרה למונית, אשר הביאה אותה לדירת המשיב, עטו עליה שני בלשי משטרה אשר הוציאו מידיה את מנות הסם שרכשה.
לירן מסרה בעדותה כי זיהתה את המשיב שעה שמסרה לו הממון בגין הסמים וכן כאשר מסר לידיה, לאחר מספר דקות מקבלת הממון, את מנות הסם.
לירן סרבה לקיים עימות עם המשיב, בטענה שהיא חוששת ממנו.
דא עקא, לירן לא ידעה להשיב לשאלה מפורשת של חוקר המשטרה אלו בגדים לבש המשיב בעת שנערכה העיסקה שכן כדבריה "אני הייתי בקריז".
4. זאת ועוד, ב"כ המבקשת היפנתה לעדות השוטרים פלס ווקנין אשר צפו בעת ביצעו העיסקה נשוא ענייננו ותפסו הן את לירן והן את המשיב.
כעולה מזכרון הדברים שערכו השוטרים הם צפו בלירן מהלכת ברחוב ועולה על מונית לבית המשיב. שם, לדבריהם ראו את לירן עוצרת בסמוך לדלת דירת המשיב, כאשר הם עומדים מאחורי הקיר. לטענת השוטרים הם ראו את לירן נוקשת על דלת דירת המשיב, הדלת נפתחה ולירן מסרה דבר מה וקיבלה דבר מה בתמורה.
השוטרים לא הצליחו לזהות את הדמות שעמדה בפתח הדלת, אולם הם זיהו כי זו לבשה מכנסיים קצרים בצבע שחור וחולצה בצבע ירוק.
5. השוטר פלס הוא זה שעצר את המשיב לאחר שנתפס הסם אצל לירן. לדבריו, הוא נקש על דלת דירת המשיב וזו נפתחה לאחר כדקה משהזדהה כאיש משטרה. הדלת נפתחה ע"י אשת המשיב, אשר השיבה לשאלת פלס שבדירה נמצאים רק היא והמשיב וכי הוא בחדר השינה. שם מצא פלס את המשיב בעודו ישוב על המיטה לבוש במכנסיים קצרים בצבע שחור וחולצה ירוקה.
6. ב"כ המשיב הסכימה שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. אולם, קיימים בהן פרצות ובקיעים כה חמורים עד כי יש להורות על חלופת מעצר הולמת וכי מתקיימות הנסיבות החריגות שאינן מחייבות מעצר עד תום ההליכים.
7. לשיטת ב"כ המשיב לא קיים בתיק החקירה דו"ח תצפית שניתן ממנו ללמוד כי השוטרים פלס ווקנין יכולים היו לראות מעמדתם את אשר התרחש.
היא הוסיפה וטענה שבפועל לא ניתן היה לראות ממקום התצפית את הפגישה בין המשיב ולירן. לפיכך, טוענת היא, עדות השוטרים, בדבר הבגדים אותם לבש המשיב בעת העיסקה המוכחשת, נוצרה לאחר שהשוטרים עצרו את המשיב וראו אלו בגדים לבש.
8. אשת המשיב, מסרה במשטרה באותו יום (6.8.05) כי שעה שהשוטרים התדפקו על דלת דירתם התעוררה משינה ובעלה המשיב עדיין ישן. היא הוסיפה כי השוטר אשר עצר את המשיב נאלץ להעירו וכי לא יתכן שהמשיב ביצע העיסקה בעודה ישנה, שכן הוא התעורר עימה.
9. זאת גם זאת, טוענת ב"כ המשיב שאם היו בידי המבקשת חשדות של ממש היתה עורכת חיפוש בדירה, בסמוך למעצרו, על מנת לחפש סמים נוספים ולתפוס הכסף שלכאורה מסרה לירון למשיב בתמורה לסם. חיפוש לא נעשה ובכך פגעה המבקשת בהגנת המבקש שכן לשיטתו כסף כזה לא נמצא.
10. והעיקר לשיטת ב"כ המבקש, הוא הקלטת של שיחה שהתנהלה בין אוסנת אדרי (אשת המשיב), רותם ולירן. הקלטת תומללה ושם טוענת לירן במספר מקומות כי השוטרים ביקשו ממנה לומר שהסם נרכש על ידה מהמשיב.
11. ב"כ המבקשת התנגדה להגשת תימלול הקלטת. ההתנגדות נדחתה שכן סעיף 5(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים") קובע: