ב"ש
בית משפט השלום באר שבע
|
5357-08
05/06/2008
|
בפני השופט:
פרסקי יעקב
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד כחלון
|
הנתבע:
שמעון דיין עו"ד אמיר ברק
|
החלטה |
1. בפני בקשה להחזקת המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].
2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עברת סחר בסם מסוג הרואין. העבירה מיום 12.2.08. נטען כי המשיב בצוותא חדא עם אליהו עזריה וגבי עדרי מכר סם מסוכן מסוג קוקאין לסוכן משטרתי תמורת 150 ש"ח.
3. ברקע הדברים מבצע שערכה המבקשת בבאר שבע באמצעות סוכן משטרתי סמוי, מבצע שלאחריו נעצרו עשרות אנשים החשודים בסחר בסמים.
4. נטען בבקשה כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה כי ביצע את העבירות המיוחסות לו שהינן ובין היתר:
א. עדות הסוכן
ב. עדות מפעיל הסוכן ודו"ח פעולה
ג. מוצג הסם ודוחות מז"פ
ד. דוחות חקירה ופעולה ומזכרים של שוטרים
ה. קלטת וידאו
ו. הכחשת המשיב
5. נטען בבקשה כי כנגד המשיב קמה חזקת מסוכנות מכוח סע' 21(א)(1)(ג)(3) לחוק בשל כך שמדובר בסחר בסמים מסוכנים, חזקה אשר נטל הפרכתה רובץ על כתפיו של המשיב.
6. מנגד נטען ב"כ המשיב כי הראיות לכאורה יכולות לבסס עבירת תיווך בסם ולא סחר בסם. נטען כי הסוכן יזם את העסקה. נטען כי כל מה שקושר את המשיב הינו אמירה של הסוכן. לחילופין הוצעה חלופה.
ראיות לכאורה
7. אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תהפוכנה בסוף ההליך הפלילי לראיות רגילות אשר יבססו את אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר. בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (לענין זה: בש"פ 8087/95
זאדה נ. מ"י
, פ"ד נ(2), 133, 146).
8. עיינתי בתיק החקירה. הבסיס לאישום הינו עדות הסוכן ועדות המפעיל שהינם שוטרים.
9. הסוכן בהודעתו מציין את פרטי השתלשלות העניינים ביום 12.2.08. הסוכן התקרב למרכז גילת בבאר שבע. הסוכן חיפש אדם אחר ותוך כדי שיחה עם אדם אחר, המשיב אמר לסוכן כי "אם אתה רוצה אני אסדר אותך במרכז אורן". במהלך ההליכה המשיב ביקש 50 ש"ח על מנת שהוא יעזור לסוכן ל"הסתדר". תוך כדי המשיב שאל את הסוכן בכמה הוא מבקש לקנות והסוכן אמר ב - 150 ש"ח. במרכז אורן נפגשו השניים גם עם אליהו עזריה. הסוכן מציין כי המשיב אמר לאליהו עזריה שהוא צריך "מלמעלה ב - 150 ש"ח", תוך שהוא מצביע על הסוכן. אליהו עזריה קיבל מהסוכן 150 ש"ח. כאשר הגיע גבי עדרי, הוא נתן לאליהו תמורת הסכום של 150 ש"ח 2 יחידות סם. אליהו עזריה נתן לסוכן יחידת סם אחת מתוך השתיים שקיבל מגבי עדרי.
10. סעיף 14 לפקודת הסמים קובע: "לא יתווך אדם- בין בתמורה ובין שלא בתמורה- בפעולה אסורה לפי סעיף 13.
בספרו של כב' השופט י' קדמי,
על פקודת הסמים המסוכנים, תשנ"ז-1997, עמ' 166 מתאר את "אופיו" של המתווך:
"המתווך המובהק הינו "איש ביניים", שפעילותו מתמקדת ב"הפגשת צדדים" לעסקה; ועל כן, תנאי בסיסי לראייתו כ"מתווך"
גרידא הוא: "שבשום שלב לא עבר הסם של המוכרים
לבעלותו או לשליטתו".
11. סבור אני כי בראיות לכאורה יש ביסוס לאישום של תיווך בסם מסוכן. לא שוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה לעבירת הסחר בסמים. אציין כי התיווך של המשיב היה תיווך פעיל והוא שהיה הגורם "היעיל" לעסקה ואף קיבל תמורה עבור פעילותו. אציין כי ראיות לכאורה לתיווך בסם, מקימות עילת מעצר כנגד המשיב.
חלופה