1. ביום 27.3.08, ניתנה על ידי החלטה לעצור את המבקש עד תום ההליכים נגדו, וזאת בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו המייחס לו עבירות נשק וקשירת קשר לביצוע פשע (ב"ש 4310/08).
2. המבקש הגיש בקשה להשתחרר למספר שעות, ביום 3.7.08, לצורך ברית מילה של בנו, שנולד ביום 26.6.08.
3. הבקשה הוגשה במסגרת ב"ש, ולא כעתירת עציר.
4. ב"כ המבקש, עו"ד אריאל הרמן, שהגיש את הבקשה, לא התייצב היום לדיון. מאחר ולא ניתן לדחות את הדיון המתייחס לבקשה ספציפית, לאירוע שיהיה מחרתיים, קיימתי את הדיון בהעדרו של הסנגור, וזאת על פי בקשתו של המבקש, על אף שב"כ המדינה, עו"ד פסק, ברוב הגינותו, ביקש כי הדיון יתקיים אך ורק בנוכחות הסנגור.
5. המבקש הביע נכונות להעמיד כערבים את בני משפחתו: הוריו, ארוסתו, אחותו ואחיו, וכן ערב נוסף שהוא בעל בורגר ראנץ' בקריית יובל.
6. ב"כ המדינה, עו"ד פסק, התנגד לבקשה. ראשית, טען כי הדרך הראויה היא לפנות לשב"ס לבקשה להיתר יציאה לברית בליווי אנשי שב"ס, ואם השב"ס יגיע למסקנה כי אין להיענות לבקשה, כי אז על המבקש היה להגיש עתירת עציר. שנית, לגוף העניין, סבור ב"כ המדינה כי אין להיענות לבקשה, בשל חומרת המעשים המיוחסים למבקש, מעצרו עד תום ההליכים, והחשש להימלטות.
7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי בנסיבות המקרה, יש להיענות לבקשה, וזאת עפ"י התנאים המפורטים להלן.
8. אנמק, בקצרה.
9. אשר לצד הדיוני, אכן, דרך המלך היא פנייה לשב"ס, כפי שעולה מהחלטת השופטת, כתוארה אז, דורית ביניש, בב"ש 5874/02
אריאל אטיה נ'
מדינת ישראל. פ"ד נו(5) 865. אולם, גם בהחלטה זו נאמר כי עדיין "
קיומו של המסלול המנהלי אינו שולל מבית משפט סמכות שלעולם מצויה בידיו" (
שם, בעמ' 869, מול האות ג).
10. לפיכך, לא היה מקום מצד המדינה להעלות טענה דיונית זו, ביודעה כי בית המשפט העליון קבע שיש שתי חלופות דיוניות, ובמיוחד, כאשר מדובר באירוע חד פעמי של ברית.
11. לעניין נימוקה השני של המדינה, סבור אני כי מאחר ואין מדובר בחלופת מעצר, אלא, ביציאה מן המעצר למס' שעות, החששות של המדינה מוגזמות במקצת, ובכל מקרה, הן "מקוזזות", כנגד הערבויות הגבוהות אשר אקבע להלן.
12. אני סבור, כי זכותו של אדם, גם אם נמצא במסגרת הליך פלילי, להביא את בנו לבריתו של אברהם אבינו. עפ"י הדין, זו חובה של האב. חובה זו, "חזקה" יותר מכל מצווה רגילה אחרת, שכן, על פי הדין זו המשימה של האב לגרום לכך שבנו, בן 8 ימים, יעבור ברית.
13. כדי לוודא שאכן לא ינוצל אירוע זה למטרות אחרות (ואני מביא בחשבון חשש זה בשל טענות המדינה, על אף שלא הובאו כל ראיות לכך שהמבקש מתנהג באופן בלתי נאות; נהפוכו, לפי מסמך השב"ס שהומצא לי ע"י המדינה, נאמר כי המבקש נמצא במעצר מיום 28.2.08, דהיינו: 4 חודשים, וזאת, כלשון המסמך: "
ללא בעיות משמעת
או התנהגות, ללא חמ"ן שלילי".
14. יתרה מזאת, גם לפי המסמך הנ"ל, סירוב שב"ס ללוות את העצור לברית המילה נובע מריבוי משימות, ולא מסקנה חמורה (אם כי, המסמך מדבר על הצורך בבדיקה וליווי מתאים).
15. להלן הערבויות אשר על בני משפחת המבקש לחתום ולהפקיד עד ליום 3.7.08 שעה 10:00 בבוקר. רק לאחר מילוי האמור להלן, ניתן יהיה לשחרר את המבקש, מבית הסוהר במגרש הרוסים, בשעה 13:00, כאשר אליו יתלווה אחד מן הערבים, אשר יהיה אחראי להחזירו לבית המעצר לא יאוחר משעה 18:00, ויהיה עימו כל העת, אך ורק בדרך מבית המעצר לאולם השמחות בבית הכנסת אור מאיר ברח' שטרן 30 ירושלים, ובחזרה לבית המעצר:
א. אביו של המבקש, אברהם אלהב, אמו של המבקש, ז'קלין אלהב, אחיו של המבקש, יצחק אלהב, אחותו של המבקש, ציפורה סלומון, וארוסתו של המבקש, צהלה אמסלם, כל אחד מהם יחתום על ערבות בסך 50,000 ש"ח, ויפקיד בקופת בית המשפט 5,000 ש"ח. לפיכך, סך ההפקדות יהיה 25,000 ש"ח, וסך הערבונות 250,000 ש"ח.
ב. בנוסף לכך, יחתמו הוריו של המבקש על ערבות בסך 250,000 ש"ח, אשר על פיה הם אחראים, יחד ולחוד, ולשם כך, הם משעבדים את דירתם ברח' שטרן 27/49 ירושלים.
16. לצורך ביצוע האמור לעיל, יאפשרו אנשי שב"ס, השומרים עתה על המבקש, למבקש, לבצע 6 שיחות טלפון עם הערבים הנ"ל.
17. השחרור לצורך ביצוע החלטה זו, יכול שיעשה ע"י קצין משטרה.