1. הערר הוא על החלטת בית המשפט השלום בקריות (כבוד השופטת אורית קנטור) בתיק מ"ת 08-09-10276 (ת"פ 08-09-10273) מיום 12/10/08, לפיו הורה בית המשפט על חלופת מעצר.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן (להלן:
כתב האישום
) בגין פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפת עובד ציבור, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי, היזק לרכוש במזיד והעלבת עובד ציבור.
העוררת סבורה, כי לא היה מקום להורות על חלופת מעצר, לאור מסוכנותו של המשיב, ומאחר שקיים חשש מוחשי להישנות מעשיו בעתיד.
2. על פי כתב האישום, ב- 16/9/08 בסמוך לשעה 04:15 הגיע הנאשם לבית חולים הגליל המערבי נהריה (להלן:
בית החולים
) בעקבות תאונת דרכים שעבר, כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול. בנסיבות אלה, תקף המשיב בשעה 04:55 את נעים טאהא (להלן:
המתלונן
או
האח טאהא
), העובד כאח בבית החולים, ואשר פעל במסגרת תפקידו, ובמסגרת תפקידו הוא עובד ציבור.
התקיפה התבטאה בכך שהמשיב ניסה לסטור לאח טאהא, ואולם האחרון נסוג לאחור. המשיב אחז בדלי, שהוא נשק קר והכה ופצע באמצעותו את כף ידו של המתלונן וגרם לו לפצע - חתך בשורש כף יד שמאל.
המתלונן שאל את המשיב מדוע הוא נוהג כך, התגובה הייתה "טפו עליך", הוא ירד מהמיטה עליך שכב והחל לרדוף אחר המתלונן אשר ברח ממנו. בדרך פגע בעובד ציבור אחר - אלונקאי אייל שלא כדין, והכה אף אותו במכת אגרוף בפניו, תפס בחולצתו וניער אותו תוך שהוא בועט בו ברגליו.
בעקבות האירוע האמור, בסמוך לשעה 05:05, הגיעו לבית החולים שני שוטרים, אשר מילאו את תפקידם כדין כשוטרי סיור, שהבחינו במשיב שהוא צועק ומגדף.
לבקשת השוטרים כי יירגע, תקף המשיב את השוטרת, ירק בפניה והעליבה, תוך שהוא קם מן המיטה, ניגש לעברה והמשיך לגדפה. השוטר האחר שחסם את דרכו של המשיב, נתקף אף הוא על ידי המשיב בכך שהאחרון ירק עליו בכתפו ושפך עליו מים מבקבוק שהחזיק בידו. המשך הגידופים כלפי השוטרת מפי המשיב נמשכו, בסגנון נלוז ובמילים גסות. המשיב המשיך להתפרע ולהשתולל במקום, הגיעה אף ניידת תגבור ובה שוטרים נוספים. גם אותם תקף המשיב, בכך שדחף אותם, וכן בעט בהם. בנוסף, אף סטר בחוזקה בצווארו של אחד השוטרים וגרם לו, כתוצאה מכך לסימנים אדומים וכאבים בצוואר ובפנים. האיומים נמשכו אף הם והפעם כוונו כלפי שוטר.
גם בשעה מאוחרת יותר בשעה 08:40, כארבע שעות לאחר אירוע התאונה, בעת שהובא לחקירה, תקף המשיב את השוטר בכך שירק עליו מספר פעמים, העליבו, אחז בחולצתו של השוטר, משכו לעברו, תוך שקרע את החולצה, השתולל וצעק במקום ואיים על שוטר נוסף, שוב במילים גסות.
שוטרים נוספים שהיו בתחנה והיו ערים לאירוע, זכו אף הם לאיומים מפי המשיב, תוך שהאחרון ממשיך להשתולל.
בשעה 09:10 במהלך חקירתו של החשוד בחדר החקירות בתחנה, גרם המשיב נזק במזיד לרכוש של התחנה בכך שהתרומם מכיסאו והלם באמצעות ראשו בזכוכית שולחן חדר החקירות וגרם כתוצאה מכך לניפוץ זכוכית השולחן, תוך שהמשיך והשתולל במקום, לירוק ולקלל.
מעשים אלה נעשו תוך כוונה להפריע ולהכשיל שוטרים במילוי תפקידם, וכן תקיפה שלא כדין, לרבות איומים, מתוך כוונה להפחידם, להקניטם ולהעליב אותם בעת שהם מילאו תפקידם כעובדי ציבור.
3. בדיון בבית המשפט קמא ביום 21/9/08, תוקן כתב האישום על דרך של הוספת סעיף אישום בנוגע לפציעה בנסיבות מחמירות, עקב תקיפת האח טאהא באמצעות דלי, וגרימת חתך כתוצאה מאותה תקיפה.
4. לעניין הבקשה למעצר עד תום הליכים, הייתה הסכמה של הסניגור לקיומן של ראיות לכאורה, ככל שמדובר בתשתית עובדתית, ואולם הייתה הסתייגות לעניין מצבו הנפשי, בקשר לגיבוש כוונה פלילית.
העוררת עמדה על עילת מעצר. כמו כן, הוצג הרישום הפלילי של המשיב ממנו עולה כי המשיב הורשע בעבר בעבירות של אלימות לרבות עבירות של איומים, הפרעה לשוטר, תקיפה, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לעובד ציבור, כאשר ההרשעה האחרונה היא מחודש פברואר 2008, שבגין אותה עבירה הושת על המשיב מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה שעניינה תקיפת שוטרים שגרמה לחבלה.
המשיב לא חלק על קיומה של עילת מעצר, יחד עם זאת, עמד על כך כי מסוכנותו של המשיב אינה מונעת שחרורו בתנאי חלופה, במיוחד לאור העובדה שבשל שכרותו, והיותו תחת השפעת אלכוהול, ספק אם התקיים היסוד הנפשי.
מה עוד, שעובר לאותו מועד, עבר תאונת דרכים.
המשיב הדגיש עוד, כי הוא פנה לטיפול רפואי בבעיית האלכוהול ושימוש בסמים קלים עוד קודם לאירוע שהוא בבסיס כתב האישום, מה שמצביע על כוונה אמיתית לנסות ולחפש מוצא לבעיית האלכוהול, וכאשר כל המשפחה התארגנה לצורך זה.
המשיב באמצעות באי-כוחו הדגיש עוד את החרטה שהביע המשיב לאחר שהתפכח, ולכן, עתר המשיב כי לתקופה הקרובה ישהה במעצר בית, עד שגורמים מקצועיים שהיא הרופאה הפסיכיאטרית אליה פנה, תמציא דוח לגביו על התנהלות וטיפול נדרשים.