החלטה
1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ארבע אישומים בעבירות של סחר מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.
2. ברקע הדברים מבצע רחב היקף בו באמצעות סוכן משטרתי סמוי הופללו עשרות סוחרי סמים בעיר דימונה. במסגרת זו נעצרו למעלה מ 40 איש בחשד לסחר בסמים. המבצע האמור התרחש בלילה שבין 3/3/08-4/3/08.
3. איני נדרש לפרט את פרטי הראיות והעילה למעצרו של המשיב שכן ב"כ המשיב חסך בהגינותו מזמנו של בית המשפט וציין כי הוא מוכן להסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.
4. אציין כי הובאו לעיוני תיק החקירה וכן תיקים נוספים התלויים ועומדים נגד המשיב בעבירות של החזקת סמים מסוכנים. תיק מב"ד ראשון, בשל החזקה ושימוש סמים מסוכנים באירוע מיום 5.4.02 שם הודה לכאורה המשיב במיוחס לו ואף ציין את היותו נרקומן מוצהר מזה שנים. תיק מב"ד שני, החזקה ושימוש בסמים מסוכנים בשל אירוע מיום 28.3.07 בו הודה לכאורה במיוחס לו, החזקה ושימוש בסמים מסוכנים ואף ציין בהודאתו כי הוא נרקומן.
5. המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לחלופה למעצרו של המשיב. לשיטת ב"כ המשיב על בית המשפט למצות את אפשרות הקבועה בסע' 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן:
"החוק"], אשר לפי ס"ק ב' שבו על בית המשפט למצות את בדיקת אפשרות החלופה למעצרו של המשיב. לשיטת ב"כ המבקשת, אין כל טעם במשלוח לתסקיר שכן נסיבות המקרה וההלכה הפסוקה מחייבים מעצר עד לתום ההליכים. הצדדים הפנו אותי לפסיקה ולהלן אערוך את סקירתה.
6. טען ב"כ המשיב כי אין מדובר בנרקומן המממן את צריכת הסמים שלו בעבירות רכוש. אמנן יש הסכמה לגבי הראיות לכאורה אולם נטען כי הסוכן הדיח את המשיב. נטען כי אין מדובר באדם צעיר וכי הוא לוקח אחריות למעשיו ולכן הודה. נטען כי ישנה חלופה שהינה אחיו של המשיב שהיה בצה"ל סרן והינו מהנדס אלקטרוניקה ואשר גר בנתיבות הרחק מדימונה מקום ההתרחשות. נטען כי האח כרגע אינו עובד ולכן יכול לקחת את המשיב תחת חסותו.
7. ב"כ המבקשת טען כי גילו של המשיב והעדר עבר פלילי אינם מהווים נסיבות מיוחדות. נטען כי המשיב עצמו יזם הפנייה לסוכן והציע לסייע לו בעסקת סמים. נטען כי מדובר במספר עבירות סמים.
דיון
8. כאמור, בהתאם לסע' 21(ב) לחוק מחוייב בית המשפט לשקול את השאלה האם ניתן להשיג את מטרת מעצרו של המשיב בדרך שתפגע פחות בחירותו. ברי כי אם אין כל סיכוי מלכתחילה על קביעת חלופה למעצרו של המשיב הרי אין טעם לשולחו לתסקיר שירות המבחן כפי שמבקש ב"כ המשיב. תישאל השאלה האם להפעיל סמכות זו נוכח נסיבותיו האישיות של המשיב.
9. ראשית ובאשר לסמכות ביהמ"ש להורות על עריכת תסקיר והפעלת שיקול הדעת, מפנה אני לדברי כב' השופטת ארבל בבש"פ 553/08
סמיר בוקאעי נ' מדינת ישראל
וכלשונה:
"במצב דברים זה, בו מעשיו של העורר וכלל הנסיבות מלמדים על מסוכנותו וקיים חשש ממשי לטעמי לשיבוש ההליכים אם ישוחרר, מקובלת עליי עמדת בית המשפט המחוזי כי אין מקום לקבלת תסקיר מעצר. בעניין אחר הבהרתי כבר כי:
"לבית המשפט מוקנית הסמכות להורות על עריכת תסקיר מעצר, אך סמכות לחוד והפעלתה לחוד. קודם להפעלתה כאמור, על בית המשפט להשתכנע, ולו לכאורה, כי העבירות בהן מואשם העורר, נסיבות ביצוען וכלל נסיבותיו האישיות של העורר מצדיקות הפעלתה של סמכות זו (
בש"פ 1744/98
בשארה חנה סיידי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, ניתן ביום 19.3.1998)). בוודאי שלא נכון להורות על תסקיר כאשר המסוכנות, על פני הדברים, ברורה וזועקת ולמעשה, מייתרת כל בחינה נוספת כאמור" (
בש"פ 3086/05
אבו הדובה נ' מדינת ישראל
(לא פורסמה, 14.4.05). כן ראו:
בש"פ 2931/06
ו' ג' נ' מדינת ישראל
(לא פורסמה, 23.4.06)).
הדברים יפים וישימים גם לענייננו".
10. אסקור את הפסיקה הנוגעת לאפשרות חלופת מעצר בעבירות של סחר בסמים. הופניתי לבש"פ 11439/04
פואד אלקויד נ' מדינת ישראל
. בענין זה היה מדובר בסחר בסם מסוכן. בית המשפט השלום קבע כי אין מדובר בעורר שהינו "סוחר סמים" במובן המחייב נקיטת אמצעים חמורים של מעצר עד לתום ההליכים. הערר שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל. בערר על החלטה זו קבע כב' השופט גרוניס:
"המסקנה המתבקשת הינה, כי צדק בית המשפט המחוזי משהורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. המדיניות הנוהגת והמקובלת הינה כי בדרך כלל יש להורות על מעצר עד לתום ההליכים של נאשם המואשם בביצוע עבירות של סחר בסמים וזאת על מנת להגן על שלום הציבור. בית המשפט יחרוג מכלל זה במקרים בהם קיימות נסיבות חריגות אשר מצדיקות את שחרורו של הנאשם לחלופת המעצר (ראו למשל בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' רחאל ג'מאל ואח', פ"ד מט(3) 164; בש"פ 2512/96 מדינת ישראל נ' חליל בן מוסא נסאסרה ואח', פ"ד נ(2) 101). נסיבות המקרה דנא אינן מצדיקות סטייה מן המדיניות המקובלת בעבירות סמים. אמנם לעורר אין עבר פלילי והינו בעל משפחה, אך אין בכך כדי להפחית מחומרת העבירה בה הוא מואשם, במיוחד על רקע דבריו מהם עלה כי הוא מעורב בעסקי סמים".
11. מנגד הופניתי לבש"פ 3619/06
תומר פיינר נ' מדינת ישראל
שם קבע כב' השופט ג'ובראן נסיבות חריגות לצורך החלופה וכלשונו:
"מבלי לגרוע מחומרתן של העבירות המיוחסות לעורר, נדמה, שמתקיימות בעניינו אותן הנסיבות החריגות, אשר יצדיקו את שחרורו לחלופת מעצר. מדובר בעורר שגילו צעיר וללא כל עבר פלילי. שירות המבחן, אשר בחן את עניינו של העורר ואת החלופה המוצעת על-ידו התרשם, כי יש בה כדי לאיין את מסוכנותו. גם בית-משפט השלום, אשר חקר את המפקחים על העורר, התרשם מנכונותם לשמור על כך, שהעורר לא יפר את תנאי הערובה. בנסיבות אלו, שוכנעתי, כי יש בחלופת המעצר שהוצעה בעניינו של העורר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו (וראו בש"פ 1197/06 מועאד אבו עיאש נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 3980/06 שריף חמוד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)".
12. בבש"פ 10267/07
מיקי פטריק נ' מדינת ישראל
שם הורה בית המשפט העליון (כב' השופט מלצר) על שחרור עורר לחלופה אולם בין יתר הנסיבות המיוחדות ציין שם בית המשפט את היותו בחור צעיר ללא הרשעות קודמות, דבר שכפי שציין כב' השופט מלצר היטה את הכף לשחרורו של העורר.
13. בבש"פ 8224/07
ערן סעדה נ' מדינת ישראל
אשר שם באופן חריג בנסיבות של בחור צעיר ללא עבר פלילי, אשר זה לו המעצר הראשון, אשר התוודע על ביצוע המעשים אשר ללא הודאתו ספק אם היו נודעים ואם היה מובא לדין בגינם כאשר לא הצטיירה תמונה של סוחר סמים טיפוסי, הורתה כב' השופטת חיות על חלופת מעצר.