ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת יעל פרדלסקי), מיום 2.6.08, לפיה החליט בימ"ש קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים הפליליים נגדו בת.פ. 1595/08, אשר הוגש לבימ"ש השלום בחיפה.
1. כתב האישום מייחס לעורר עבירות של סחיטה באיומים, תקיפה, בצוותא, הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות וכן נסיון לתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. כתב האישום עוסק בשני אירועים, קשורים ביניהם, אשר אירעו, בזה אחר זה, ביום 29.4.08 בשעה 17:30 לערך, בבית קפה הנמצא במרכז המסחרי בנווה גנים, בקרית מוצקין (להלן: "
בית הקפה").
על פי המתואר בכתב האישום, ישב העורר בבית הקפה, ביחד עם שני אנשים (אחד מהם הוא הנאשם מס' 2 בכתב האישום) והשני הוא מימון גוזלן (להלן: "
מימון"). מימון קרא למתלונן, אשר שהה בקרבת מקום וזה הצטרף לשולחן אליו ישבו העורר, הנאשם 2 ומימון ובהמשך עזב מימון את המקום.
ממשיך כתב האישום ומתאר, כי העורר פנה אל המתלונן בשאלות לגבי משפחתו וקשריהם העסקיים ולאחר מכן איים עליו באמרו: "
אני שואל את השאלות, אתה עוד תכיר ואתה לא צריך לדעת איך קוראים לי וכל מה שתצטרך לדעת תדע". כן מציין כתב האישום, כי הנאשם איים על המתלונן בעל-פה ובהתנהגות בפגיעה שלא כדין בגופו וברכושו, הכל כדי להניע את המתלונן לשלם לו כספים וכי המתלונן, אשר הבין כי סוחטים אותו, קם מכסאו וביקש לעזוב את המקום.
בשלב זה תקפו הנאשמים את המתלונן - העורר זרק לעבר המתלונן כוס קפה, אשר פגעה בצווארו ואילו נאשם 2 הרים שולחן וזרק אותו על המתלונן.
על פי כתב האישום, החל המתלונן להתגונן ולהתקוטט עם הנאשמים ובשלב מסויים שלף אקדח, אותו הוא מחזיק ברשיון וכיוון אותו לעבר הנאשמים.
מוסיף כתב האישום ומפרט, כי העורר עזב את המקום ושב לאחר כמה דקות, מלווה במספר אנשים שזהותם לא ידועה למשיבה, כשבידו של אחד מהם סכין והם התקרבו אל המתלונן במטרה לתקוף אותו.
המתלונן שב ושלף את האקדח, דרך אותו והזהיר את העורר והאחרים, כי יירה במי שמתקרב. בשלב זה הגיע מימון, דיבר עם העורר והאחרים והם עזבו את המקום.
2. הנאשם 2 בכתב האישום שוחרר בתנאים מגבילים, שעיקרם - "מעצר בית", בדירתו, הנמצאת בשכנות לדירת המתלונן, בשעות הלילה בלבד.
3. לעורר הרשעות קודמות בעבירות של משחקים אסורים, הימורים, איומים, החזקת סכין, נסיון לחבלה חמורה, נשיאת נשק, סחיטה באיומים, נטילת נכסים לשם סחיטה ואיסור הלבנת הון. בחודש דצמבר 2007 הוא שוחרר ממאסר ממושך של כ- 4.5 שנים ולחובתו תלויים ועומדים שלושה מאסרים על-תנאי בני הפעלה, שנגזרו עליו ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה: האחד - מע"ת בן 12 חודשים על עבירת אלימות שהיא פשע, השני- מע"ת בן 18 חודשים על עבירה של סחיטה באיומים והשלישי - מע"ת בן 12 חודשים על עבירות איומים.
4. העורר נעצר ביום 30.4.08 וביום 7.5.08 (לאחר ערר על החלטה לשחררו, שנדחה), הוא שוחרר בתנאים מגבילים וביניהם "מעצר בית" מלא, מחוץ לחיפה והקריות. תנאי השחרור הוארכו, בהסכמה, עד ליום 20.8.08.
5. בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהגישה המשיבה לבימ"ש קמא, הודיעה המשיבה על הסכמתה לחלופת מעצר ראויה, בתנאים שלא יפחתו מהחלופה בה שוהה העורר כיום.
6. בבימ"ש קמא טען ב"כ העורר כי אין בראיות כנגד מרשו, כדי להרשיעו בעבירה של סחיטה באיומים המיוחסת לו, כי עוצמת הראיות לגבי האירוע השני הינה חלשה וכי יש לבחור בחלופת מעצר מגבילה פחות מאשר "מעצר בית מלא", לאור חומרת ההגבלה אשר בתנאי זה. ב"כ העורר הסכים לחלופה בה ישהה העורר ב"מעצר בית", בשעות הלילה בלבד, במקום מגוריו, כפי שנקבע לגבי הנאשם השני בכתב האישום.
הערר נסוב, כאמור, על תנאי השחרור.
החלטת בימ"ש קמא
;
7. בימ"ש קמא סקר את החומר המצוי בתיק החקירה וקבע, כי עוצמת הראיות לענין העבירה של סחיטה באיומים אינה גבוהה, אולם קיימות ראיות לענין עבירת התקיפה בנסיבות מחמירות ולענין נסיון התקיפה בנסיבות מחמירות.
בהסתמך על העבירות האחרונות ואופיין ועל הרשעותיו הקודמות של העורר והמאסרים על תנאי התלויים נגדו, קבע בימ"ש קמא, כי קיימת עילת מעצר כנגד העורר, שעניינה סיכון לשלום הציבור.
8. לענין חלופת המעצר קבע בימ"ש קמא, כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בחלופה שהוצעה על ידו ומנגד - כי לא בנקל יחזיר בימ"ש אדם ששוחרר, למעצר ולכן הורה, כי העורר ימשיך להיות משוחרר, בתנאים שנקבעו בהחלטת בימ"ש השלום מיום 6.5.08 ואלה הם:
א. "מעצר בית מלא" בכתובת, מחוץ לאזור המוניציפלי של חיפה והקריות, שתימסר למשטרה, בפיקוח אשתו של העורר ו/או אדם אחר, להנחת דעת היחידה החוקרת. יצויין, כי העורר שוהה בנאות גולף בקיסריה, דופלקס מס' 18A, דירה 118.